זה היה בבוקר יום ההולדת ה 15 שלי.
הייתי בחדר השינה של ההורים שלי, מול המראה הגדולה, מודדת בגדים חדשים שקנו לי לכבוד המאורע (אני לא אפרט איזה בגדים. תאמינו לי שאתם לא רוצים לדעת, אבל אני דווקא זוכרת היטב...).
אבא שלי שכב על המיטה וקרא עיתון, כשלפתע זרק שאלה לחלל החדר.
"תגידי, יש לך בכיתה ילדים שיש להם אחים קטנים?"
אני: "ברור..." (בפרצוף שפעם קראו לו מתפלא, אבל היום קוראים לו WTF)
הוא: "אני מתכוון ממש קטנים, תינוקות"
אני: "ברור..." (בפרצוף כנ"ל אבל פעמיים)
הוא: "וצוחקים עליהם בכיתה?"
אני (מאבדת סבלנות) : "אבא! אני בכיתה ט', זה לא גנון, למה שיצחקו עליהם?"
הוא: "יופי, אני שמח". פאוזה. "כי אמא שלך בהריון".
***
אני לא מתכוונת להרחיב במילים על התחושה המוזרה עד מאוד שמציפה נערה בת 15 שמגלה שההורים שלה בהריון. לא הבנתי מה שני הזקנים האלה חשבו לעצמם. באותו הזמן אמא שלי היתה כבר בת 36. בעיניים שלי אז - גיל מופלג.
(ברור שכשאני ילדתי את מעין בגיל 37 זה ממש לא נראה ככה, כן? אפילו סירבתי לעשות מי שפיר כי אני כה צעירה)
אחרי שהתאוששתי מההלם, הלכתי לברך את אמא שלי, שלא הבינה למה אבא שלי בכלל סיפר לי. זה עוד היה סוד. יופי אבא, כבר אז היית עלוב בלשמור על פה סגור...
היא נולדה ב 19 באפריל.
אני זוכרת שהתקשרתי הביתה מהטלפון הציבורי בבית הספר לשאול מה קורה, וסבתא שלי סיפרה לי שיש לי אחות חדשה :)
קראנו לה רוני.
בגיל 16 טיילתי בחוץ עם עגלה, ואנשים הסתכלו עלי מוזר.
בגיל 17 עשיתי עליה בייביסיטר, ורדפתי אחריה בבית (או שלא, ועל זה יש כל מיני סיפורי גבורה שהיא לא מרשה לי לספר, ולכן אני מצנזרת. תראו מיד).
לטובת הציבור ועם קישור ישיר לאתר של "בטרם" (אני לא מקשרת. הם יבואו, תגגלו לבד!) נגיד רק שבדקנו, ואם שותים קצתבושם מים, אוכלים קצת פימו עוגיות, ולועסים קצת קופסאות גפרורים קשה של לחם - זה לא עושה כלום לתינוק.
פעם היא שאלה אותי אם היא יכולה לקרוא לי אמא, אבל רק כשאמא לא בבית :)
בגיל 18 תליתי מעל המיטה שלי בבה"ד 12 ציורים שהיא ציירה לי בגן.
בגיל 19 הבאתי את זאב אלינו הביתה, היא הייתה בת 3, ובילתה בחברתו זמן איכות, כשהיא מספרת לו על כל החברים הקודמים שלי. אלו שהיא הכירה וגם אלו שהיא דמיינה...
בגיל 22 התחתנתי, והייתה לי שושבינה שבדיוק עלתה לכתה א'.
בגיל 8 שלה - היא הפכה לדודה.
קרובה יותר בגיל לבנות שלי מאשר אלי.
אתמול היא היתה בת 27.
כמו שקורה לה הרבה, גם השנה, יום ההולדת שלה נפל על "חג", אבל שרדנו כדי לספר על זה.
אחותי - יום הולדת שמח ומאושר לך, ושתהיה לך שנה נפלאה!
הייתי בחדר השינה של ההורים שלי, מול המראה הגדולה, מודדת בגדים חדשים שקנו לי לכבוד המאורע (אני לא אפרט איזה בגדים. תאמינו לי שאתם לא רוצים לדעת, אבל אני דווקא זוכרת היטב...).
אבא שלי שכב על המיטה וקרא עיתון, כשלפתע זרק שאלה לחלל החדר.
"תגידי, יש לך בכיתה ילדים שיש להם אחים קטנים?"
אני: "ברור..." (בפרצוף שפעם קראו לו מתפלא, אבל היום קוראים לו WTF)
הוא: "אני מתכוון ממש קטנים, תינוקות"
אני: "ברור..." (בפרצוף כנ"ל אבל פעמיים)
הוא: "וצוחקים עליהם בכיתה?"
אני (מאבדת סבלנות) : "אבא! אני בכיתה ט', זה לא גנון, למה שיצחקו עליהם?"
הוא: "יופי, אני שמח". פאוזה. "כי אמא שלך בהריון".
***
אני לא מתכוונת להרחיב במילים על התחושה המוזרה עד מאוד שמציפה נערה בת 15 שמגלה שההורים שלה בהריון. לא הבנתי מה שני הזקנים האלה חשבו לעצמם. באותו הזמן אמא שלי היתה כבר בת 36. בעיניים שלי אז - גיל מופלג.
(ברור שכשאני ילדתי את מעין בגיל 37 זה ממש לא נראה ככה, כן? אפילו סירבתי לעשות מי שפיר כי אני כה צעירה)
אחרי שהתאוששתי מההלם, הלכתי לברך את אמא שלי, שלא הבינה למה אבא שלי בכלל סיפר לי. זה עוד היה סוד. יופי אבא, כבר אז היית עלוב בלשמור על פה סגור...
היא נולדה ב 19 באפריל.
אני זוכרת שהתקשרתי הביתה מהטלפון הציבורי בבית הספר לשאול מה קורה, וסבתא שלי סיפרה לי שיש לי אחות חדשה :)
קראנו לה רוני.
בגיל 16 טיילתי בחוץ עם עגלה, ואנשים הסתכלו עלי מוזר.
בגיל 17 עשיתי עליה בייביסיטר, ורדפתי אחריה בבית (או שלא, ועל זה יש כל מיני סיפורי גבורה שהיא לא מרשה לי לספר, ולכן אני מצנזרת. תראו מיד).
לטובת הציבור ועם קישור ישיר לאתר של "בטרם" (אני לא מקשרת. הם יבואו, תגגלו לבד!) נגיד רק שבדקנו, ואם שותים קצת
פעם היא שאלה אותי אם היא יכולה לקרוא לי אמא, אבל רק כשאמא לא בבית :)
בגיל 18 תליתי מעל המיטה שלי בבה"ד 12 ציורים שהיא ציירה לי בגן.
בגיל 19 הבאתי את זאב אלינו הביתה, היא הייתה בת 3, ובילתה בחברתו זמן איכות, כשהיא מספרת לו על כל החברים הקודמים שלי. אלו שהיא הכירה וגם אלו שהיא דמיינה...
בגיל 22 התחתנתי, והייתה לי שושבינה שבדיוק עלתה לכתה א'.
בגיל 8 שלה - היא הפכה לדודה.
קרובה יותר בגיל לבנות שלי מאשר אלי.
אתמול היא היתה בת 27.
כמו שקורה לה הרבה, גם השנה, יום ההולדת שלה נפל על "חג", אבל שרדנו כדי לספר על זה.
אחותי - יום הולדת שמח ומאושר לך, ושתהיה לך שנה נפלאה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה