חפש בבלוג זה

יום ראשון, 22 באפריל 2012

סופשבוע רגוע

אוי כמה אני מקטרת שאני רוצה לנסוע לצימר.
בהתחלה רמזתי.
אחר כך שלחתי לו לינק.
אחר כך כתבתי לו מתחת ללינק "קח אותי לשם"
אחר כך החלטתי לנקוט בגישה הישירה ושאלתי מתי.
אז הוא הבין.


בגלל מצוקה תקציבית ולחצים משפחתיים החלטנו שניסע רק ללילה אחד. ששי שבת כזה, בקטנה.
אז זהו.
שבעלי הצימרים בארץ אינם חושבים כמונו. שני לילות מינימום בסופשבוע.
מכירים את זה?
חשבתי שאולי לשאול בפייסבוק יעזור, ומרבית האנשים הציעו לי לפנות למלון, אבל לא בא לי בעיר.
בא לי אוויר.


חיפשתי עוד קצת ברשת, ומצאתי את האתר הזה, שאמור לפתור בדיוק את הבעיה שלנו. מי שאין לו אורחים בכלל, לא יהסס לתת לנו לילה אחד...
היו כמה מועמדים (לא הרבה) ושלחנו להם הודעות דרך האתר, ואז חזר אלינו בטלפון מיכה.
מיכה מפעיל את האתר, ומקושר לכל בעלי הצימרים ובכלל, תיירות פנים זה העסק שלו.
הסברנו לו מה אנחנו רוצים (לא היה צריך להסביר גם למה. מספיק מתי ובכמה). ומיכה חזר אלינו עם הצעות.
הוא היה נחמד, יעיל, והכי חשוב, הביא תוצאות, ולכן הנה מספר הטלפון שלו- 054-3108005. נסו ותהנו.


מיכה נתן לנו כמה אופציות, חלקן נפסלו על מחיר, אחת נפסלה על זה שהיתה לה בריכה משותפת ודמיינתי ילדים של אחרים משתוללים בה כל היום (ואני הרי בורחת מהילדים שלי, אז מה ?!).
השלישית היתה נגה.
לנגה יש צימרים לזוגות ברמות, הנה, כאן. יש לה גם קייטרינג חלבי, מה שמשדרג מיד את ארוחת הבוקר למפנקת במיוחד.
נגה שמחה לארח אותנו, ואנחנו ארזנו בזריזות ונסענו למושב רמות.


אתם מכירים את זה שבאינטרנט רואים תמונות של הצימר והוא נראה חלום, ואז מגיעים למקום ורואים ש....


פינת חמד, נכון?



אז אצל נגה זה נראה בדיוק כמו בתמונות, ונקי למופת, ועם ריח נפלא, 
ומכונת קפה, ופינוקים, ושקט....


וגם מבפנים :)


בדיוק מה שרצינו.
ישנו טוב בצהרים, שיכשכנו בשיכשוכית, ובערב ירדנו לאכול במסעדת מרינדו בכניסה לעין גב (תזמינו שולחן מראש! מלא!!), והיה טעים מאוד.
חזרנו לצימר ועוד התלבטנו אם לראות סרט ב DVD, אבל לשנינו היו ספרים טובים לקרוא, אז פשוט שקענו לנו לתוך השקט. חוויה מדהימה אחרי החיים השיגרתיים והרועשים שלנו.


חבר (שגם הביא חבר) - סלבריטי בפריפריה




בבוקר התפנקנו בארוחת בוקר,


א. בוקר. מישהו אחר הכין!


ויצאנו להליכה של שעה במושב (כדי לא להרגיש פדלאות לגמרי), ואז חזרנו לבריכה הקטנה המחוממת, לציפורים המצייצות ולספרים שלנו.


אישה ונוף (זאב גולדרט, 2012)




מכיוון שלא היו לנגה אורחים שאמורים להגיע באותו יום, היא הרשתה לנו להישאר כמה שאנחנו רוצים.
אנחנו רצינו, אבל מתישהו חייבים לשחרר את הסבים מהתורנות, ולכן ארזנו, ויצאנו לעוד סיבובון בנמל של עין גב.


משם נסענו הביתה, ולמרות חששותינו - הכבישים היו ריקים.
בקיצור - סופשבוע מושלם.
אני יודעת שזה נדוש, אבל כל זוג חייב לעצמו איזה 24 שעות כאלו, פעם בכמה זמן.
כשחושבים על זה זה נראה מסובך לפעמים (להתארגן, במיוחד עם הילדים) אבל כשכבר עושים את זה - זה שווה כל מאמץ וחנופה.
אזתודה להורים שלי, תודה לנגה, תודה למיכה (הספונטני) והכי תודה לבעל שלי, שמדי פעם הרים את הראש מ"משחקי הרעב" ואמר לי שהוא אוהב אותי :)



אין תגובות:

פרסום תגובה