חפש בבלוג זה

יום שבת, 8 בפברואר 2014

אי שם מעבר לקשת...

במסגרת תחושת הקיפוח הכללית שבה נמצאת מעין בחודשים האחרונים, המשפטים הבאים נשמעים אצלינו בבית בתדירות גבוהה, ובסדר אקראי:

- בגלל שאני ילדה רביעית אתם לא שמים לב אלי בכלל
- לכולם במשפחה יש סמארטפון ורק לי לא
- אף פעם אין לך זמן אלי
- אף פעם לא עשיתם לי מסיבת יומולדת
ויש עוד כמה. אני כבר לא זוכרת, כי היא ילדה רביעית ואני כבר לא שמה לב...

אי לכך, המשא ומתן על מסיבת יום ההולדת התחיל חודשים לפני המועד הרשמי.
כמה ילדים יבואו, מה יהיה במסיבה, איזו עוגה אני צריכה להכין ואיזה סוג של הפעלות.

כשזה רחוק, אני נותנת לה להפליג על כנפי הדמיון, ואז, משהו כמו שלושה שבועות לפני המועד המיוחל, נכנסנו לסעיפים הקטנים של ההסכם.
סוכם על כמה חברות טובות, פעילות בבית, על פי המתווה המתואר להלן:


כתבה, והשאירה לי את כל השאר.
הצעתי לה כמה סוגים של יצירה, עשתה פרצוף.
הצעתי אפילו לשנות כיוון, ולקחת את כל הבנות לסרט ומקדונלדס. אפילו זה לא שכנע אותה.
הדבר היחידי שהצלחנו להסכים עליו היה המוטיב הויזואלי של המסיבה - קשת בענן.

אם אי פעם רציתם לעשות מסיבת "קשת בענן", דעו לכם שזה הכי קל בעולם.
הולכים לחנות חד פעמיים הקרובה לביתכם (או הממש רחוקה, כמו במקרה שלי, כי נסעתי ל"הילולה" בתל אביב), ומתחילים להעמיס - כל דבר בצבע אחר.
מפה צהובה, צלחות סגולות, סכו"ם אדום, כוסות ירוקות... פשוט התפרעות.
ב"הילולה" אפילו היו חבילות של בלונים מעורבים ומסודרים בצבעי הקשת, אושר גדול, ותוצאה מהממת.


עוד המלצה קטנה - קשים מקושטים.
ראיתי בחנות אבל זה לא בדיוק התאים לי לקונספט וגם היה די יקר - אז הדפסתי בבית קשת בענן קטנה עם כיתוב "מעין בת 8", שתי גזירות קטנות והלבשה על הקש...
קלי קלות ושדרוג נהדר.

אבל כל זה לא באמת חשוב, לעומת הפואנטה של המסיבה - הצילומים.
הכנתי עמדת צילום  - זה להיט בקרב ילדות בכתה ב', ובמיוחד קל לביצוע וכיפי לפני פורים.
מה צריך?
רקע לצילום -
אני קניתי מפות חד פעמיות הכי זולות שיש (עלו 4.90 לכל אחת) בצבעי הקשת כמובן, ותליתי אותן יום קודם על קפיץ, בין הסורגים של המרפסת. למה יום קודם? כדי שיעלמו הקיפולים שנשארים כשמוציאים את המפה מהאריזה.
זה לא היה מספיק צבעוני, אז הוספתי על זה שרשרת דיגלונים צבעונית.
תאורה טובה -
חדר שמואר היטב, או במקרה שלנו - תאורה חזקה של שרון, כי המסיבה עצמה היתה לפנות ערב וכבר חשוך מדי לצילום בלי תאורה.
אביזרים -
כאמור, לפני פורים זה קלי קלות. בכל החנויות יש משקפיים מצחיקות, כובעים מוזרים, וכל מיני קשתות עם אוזניים - חלק יצא ממגירת התחפושות האינסופים שלנו, וקצת קניתי (בחמישה שקלים לפריט או משהו כזה).
בנוסף, הדפסתי מהאינטרנט שפמים ושפתיים, העברתי במכונת למינציה והדבקתי על שיפודים. להיט!
בשבוע שעבר קניתי בחנות יד שניה מסגרת נהדרת שלא היה לי ברור מה אני הולכת לעשות איתה ,אבל היה לי ברור שהיא צריכה להיות שלי. צירפתי גם אותה לאביזרים. עוד מעט תראו למה :)

וזהו. מצלמה וחצובה (לא לשכוח להטעין סוללה, לא לשכוח כרטיס זיכרון, ותודה אבא על החצובה!)
הנה העמדה בצהרים, מחכה לדוגמניות
כשהבנות הגיעו, כרגיל, הדבר הראשון שהן עשו זה רצו לטרמפולינה.
אחר כך הזמנתי אותן להצטלם, ובהתחלה הן היו חשדניות. מהר מאוד הן הבינו שמותר להצטלם כמה שרוצים, עם אביזרים או בלי, עם חברה או בלי, ונהנו מאוד מהקטע.
אני מצרפת כמה תמונות, בעיקר עם מסכות כדי לא להעלות תמונות של ילדות שהן לא שלי, אבל אפשר לראות כמה הן נהנו :)
זו שלי!!

מעניין איפה המסגרת הזו היתה קודם...

לא השאירו כלום על השלוחן :)

מותק!

מותק * 2
 לא סיפרנו להן שמתוך כל התמונות שצילמנו, אנחנו מדפיסים לכל אחת תמונה עם מעין, ולפני שהן הלכו הביתה נתנו לכל אחת את התמונה שלה מודפסת בתוך מסגרת שקניתי באיקאה (5 שקלים למסגרת).

מעין וחברות (לבביות :) )
אחחחח, האושר...
חוץ מזה היה המון סוכר, ועוגה נהדרת, ומסכות דפי קסם של סופרקיט, והשחלות חרוזים...
בקיצור - שעתיים חלפו ביעף.
ילדה אחת מאושרת, שש חברות הלומות סוכר ושירי פסטיגלים, ואמא אחת שאחרי כל זה ועוד ספונג'ה על כל הקומה - עוד יושבת וכותבת בבלוג...
שבוע טוב, ורק בשמחות!!

יפה לי בוטוקס בשפתיים, שפם ושרשרת גומיות? שוקלת מייקאובר.



אין תגובות:

פרסום תגובה