חפש בבלוג זה

יום חמישי, 24 באוגוסט 2017

מיאו

יש סיפורים שבשבילם שווה להבליח לבלוג, אחרי המון זמן של אי-כתיבה.
אז מה שקרה זה שטסנו לפאפוס עם כל המשפחה המורחבת, לשבוע של זמן איכות, מנוחה וטיולים קצרים, באיזי. לפני הנסיעה עקבתי במשך תקופה אחרי כמה קבוצות פייסבוק ובלוגים עם המלצות על פאפוס וקפריסין, וחיפשתי מקומות שיתאימו לבילוי משפחתי בהרכב מגוון.
באחד הבלוגים קראתי המלצה על כנסית חתולים. כנסייה שבחצר שלה מסתובבים מאות חתולים. מכיוון שאנחנו אוהבי חתולים ידועים, זו נחשבת מבחינתנו אטרציה מטורפת, שמרתי את ההמלצה בפינטרסט שלי, מתוך מחשבה שבבוא העת אשלוף אותה ונכניס את זה ללו"ז של הטיול.
זה היה די מזמן, ולא ממש הסתכלתי איפה זה בדיוק, מה המרחק ממקום הלינה שלנו, ועוד כל מיני פרטים טכניים מהסוג הזה.

והנה הגיעה החופשה, והגיע יום פנוי, וחשבנו לנו שזו הזדמנות טובה ללטף איזה חתול.
חיפשתי ב- tripadvisor את כנסיית החתולים, העפתי מבט בהמלצות וראיתי ציון מרקיע שחקים. מרוצה מעצמי ומיכולות תכנון האטרקציות שלי, בדקתי איפה היא נמצאת.
זה קצת הפתיע אותי כי זכרתי משום מה שכדי להגיע אליה צריך לנסוע לכוון לימסול, והווייז הראה דווקא לכיוון פאפוס.
הייתי צריכה לחשוד בשלב הזה, אבל לא חשדתי.
מה אני, חשדניסטית?

איפסנו כתובות עם כל המשפחה (שלוש מכוניות בשיירה) ויצאנו לדרך.
עכשיו, כשנוסעים עם ווייז, יש נקודה מסויימת  שבה הוא מראה לך שעוד שתי דקות תגיע ליעד.
אתה מסתכל מסביב ואומר לעצמך - אין מצב. פשוט לא יכול להיות שזה כאן עוד שתי דקות כי כל האזור ממש לא נראה כמו שבתמונות בפינטרסט...
אבל זה מה שהיה, והווייז הודיע שעוד שתי דקות אנחנו שם, ואז הודיע בתרועה שהגענו ליעד. ירידה קטנה שמאלה מהכביש, ומצאנו את עצמנו במגרש כורכר קטן, שנראה קצת כמו החצר האחורית של מרכז מסחרי שכוח אל באור יהודה. צפרדעי זבל גולשים על גדותיהם, טינופת ורהיטים ישנים זרוקים מסביב, וכמה חתולים מסתכלים עלינו בהפתעה ואומרים ביוונית :מיאו".

שלט גדול קיבל את פנינו והודיע ששעות הפתיחה היו מ 10 בבוקר ועד 2 בצהרים, וכעת, מה לעשות, השעה קרובה ל 5 אחר הצהרים.
הנה הפרטים, אם בא לכם תתקשרו :)

כל שלוש המכוניות הגיעו בבטחה אל היעד, נכנסות בזו אחר זו למגרש החניה ההזוי, כולנו בהתקפת צחוק מטורפת, לא רואים מבעד לדמעות.

בשתי הדקות שבהן לא האמנו שזה קרה לנו ואיך נסענו 40 דקות כדי להגיע ליעד המופלא הזה, הילדים נשפכו מהמכוניות והתחילו ללטף חתולי אשפתות שעברו בסביבה.
עוד לא סיימנו לצחוק ופתאום ניגש אל האוטו סבא עם מבטא בריטי כבד ושאל אם באנו לבקר את החתולים.
הוא אמר שזה יום המזל שלנו, כי למרות שסגור באופן רשמי, היתה להם תקלה בחשמל ובדיוק החשמלאי הגיע לתקן אז פתוח ואנחנו מוזמנים להיכנס.

להיכנס לאן??

עברנו שער כפול לתוך חצר מגודרת, ולקח לנו כמה דקות של סיור בתוך המתחם כדי להבין שהגענו למקלט לחתולי רחוב. בשלב הזה אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן..

חתולונובלה גרסת קפריסין
ובכן, מדובר על מקלט לחתולים. אלו שראינו במגרש החניה עומדים מחוץ לגדר בושים ונכלמים כי לא התקבלו כנראה לחצר עצמה.
יש שם מאות ואולי אפילו אלפי חתולים - בכל הגדלים, בכל הצבעים, חלקם חמודים ממש, חלקם פיסחים או עוורים או מה שלא יהיה. כולם מטופלים ומקבלים המון אוכל, וכמו שאפשר לראות - תנאים של בית הבראה.
היה שם כלוב שבתוכו היו גורים, ונעם האחיין שלי שאל אם אפשר להיכנס ללטף.
האנגלי אמר לו שאין בעיה, בשמחה, רק שגם שם יש דלת כפולה. צריך להיכנס בדלת הראשונה למעבר ביניים, להקפיד לסגור אותה ורק אז להיכנס לכלוב של הגורים.
כל זה היה עובר בשלום אלמלא בשניה שהוא נכנס בדלת הראשונה כל הגורים עטו על הדלת השניה, וכשהוא פתח אותה, עשרות גורים נמלטו לאזור שבין שתי הדלתות.
עכשיו הוא היה כלוא בכלוב קטנטן עם עשרות גורי חתולים מיללים ומטפסים עליו, לא יכול להיכנס ולא יכול לצאת חזרה.
האנגלי אמר "now you must finish what you started" - או במילים אחרות - נא להחזיר את כל החתולים לכלוב.
ובכן, משימה שלקוחה ישר מהמרוץ למליון. נעם תופס חתול, מעביר אותו לתוך הכלוב, בינתיים שניים אחרים בורחים לו בין הרגליים. לקח לו זמן להבין שהכל עניין של קצב, ושהוא חייב להתחיל לזרוק אותם בקצב פנימה אחרת זה לא ייגמר. בזמן הזה כולנו עומדים מחוץ לכלוב, מתים מצחוק ונותנים עצות.

לסיום הביקור האנגלי ביקש תרומה, ואמר שאם אין באפשרותנו לתת תרומה, שניסע לסופר ונקנה שק אוכל, ונחזור להביא לו. מממממ... לחזור?!
בשלב הזה שלפנו שטר של 5 אירו והשארנו לו בתיבת התרומות.
זה היה ביקור קסום, אבל כנראה שלא נחזור...

כידוע יש לנו היסטוריה של סחיבת אנשים למקומות הזויים מתוך איזו הנחה בסיסית שאנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים.
הפעם הצלחנו להפתיע גם את עצמינו :)

יצאנו משם עליזים ומשועשעים עד מאד, ונסענו לראות את הספינה הטרופה.
ככה נראית משפחה שליטפה חתול(ים)


אין תגובות:

פרסום תגובה