חפש בבלוג זה

יום שלישי, 16 באוגוסט 2011

אמא של מלש"בית

הבכורה שלי, זו שרק אתמול נולדה, שצרחה את נשמתה מגזים וכאבי בטן, שבכתה כמעט כל בוקר בגן עד גן חובה בערך, שהיתה פרח קיר ביישן וסגור בבית הספר היסודי, שפרחה וליבלבה בחטיבה ושהיתה מדריכה ורשג"דית בתיכון...
מחר מתייצבת לראשונה בלשכת הגיוס.
יש לה עוד זמן, היא רק בשבוע הבא בת 17 (אני מרגיעה את עצמי)
היא תמצא את מקומה ותעשה בשנתיים האלו משהו משמעותי (אני משכנעת את עצמי)
היא תגדל, ותתבגר, ותכיר, ותריב, ותאהב, ותשנא (אני משחזרת את השירות הצבאי שלי)

אבל קודם -
שתמצא את התחנה, שתדע על איזה אוטובוס לעלות, שתגיע בזמן ולא תשב כל היום בתורים מעצבנים, שתיקח איתה משהו לאכול, שתעשה רושם טוב בראיון, שתצליח להתרכז בבחינה הפסיכוטכנית ושתחזור הביתה במצברוח טוב.

ובזמן הזה - שבו היא עושה צעד קדימה - אני נוסעת לאוניברסיטה להציג את הצעת המחקר שלי.
שלא יהיו פקקים, שאמצא בקלות חניה, שאגיע בזמן ולא אאחר להרצאה של עצמי, שלא אשכח לקחת איתי משהו לאכול, שאעשה רושם טוב ואצליח להתרכז ושאחזור הביתה במצברוח טוב.

2 comments: