פעם, לפני שנים רבות סבתא שלי הביאה לי מחו"ל צלחות דקורטיביות. צבעוניות וקיטשיות במידה, והן שימחו אותי מאוד.
במשך כמה שנים הן טיילו איתי בין בתים, והיו תלויות במטבח או בפינת האוכל, ובכל פעם שנסענו לחו"ל (לא היו כל כך הרבה הזדמנויות כאלו, אבל מדי פעם...) הבאתי להן חברה מייצגת מהעיר שבה ביקרתי. יש לי צלחת מפראג, וצלחת מאמסטרדם, ואפילו צלחת מיפן.
כשעברנו לטבעון גרנו בבית שכור והן נשארו ארוזות.
כשקנינו את הבית הזה היה לי מין אנטי, ולא תליתי כלום על הקירות, והצלחות נשארו ארוזות, עד שנתקלתי בתמונה הזו בפינטרסט (זה לא הבית שלי, זו רק השראה!):
פתאום זה נראה לי יפה, והמשכתי לדפדף עד שראיתי את זה (גם זה לא הבית שלי, למרות שיש לי כאלו צלחות בטורקיז...):
ואז הבנתי.
הסוד לאוסף חינני הוא בנושא. הצלחות שלי היו מפוזרות מדי ומקושקשות מדי, וזה הפריע לי בעיניים.
אז ליקטתי מתוך האוסף רק את הצלחות הכחולות. ופתחתי עיניים פה ושם בחנויות כלי בית ובשווקי פשפשים שנקרו בדרכי, והאוסף צומח וגדל, וקיבל מקום של כבוד על הקיר במטבח.
כשסיוון באה לכאן, היא אהבה את האוסף מאוד, אבל נתנה לי שתי הערות.
האחת, להסיר מהקיר תמונות שהיו תלויות ליד הצלחות, וממש לא קשורות (לא בצבעים ולא בנושא).
והשנייה - לצבוע את הקיר בכחול.
היא שלפה את המניפה, ומצאה את הגוון הכחול המתאים בדיוק לצלחות שלי, ואין ספק, באמת שהצלחות נראות אחרת כשהרקע מחמיא להן כל כך.
אז הנה, הקיר הכחול של המטבח שלי :
הקיר הכחול הזה הוא קטן, ולכן הייתי צריכה רק ליטר אחד של צבע (נשאר עוד המון) שעלה לי בהום סנטר 70 שקלים.
הצלחות, כאמור, הן אוסף מזדמן, אז אי אפשר לתמחר אותן אבל רובן מגיעות מחנויות יד 2 ועלו 5-10 שקלים...
אחרי שצבעתי את הקיר היה לי ברור שארצה במטבח עוד כמה נקודות כחולות, אז כשהייתי בתל אביב קפצתי לקפזולה.
זו חנות מדהימה לציירי גרפיטי, שמוכרת ספריי צבע במגוון חלומי של צבעים.
באתי עם דוגמיות של צבע הקיר שלי (טיפ מעולה של סיוון!), וקניתי ספריי בצבע מתאים.
פחית של ספריי עלתה לי 40 שקלים.
ומה עשיתי עם הספריי, אתם שואלים?
הגשמתי חלום ישן :)
בינתיים - את זה:
במטבחי הנצבע לאיטו בלבן, יש מין שיש קטן ולא ברור שתמיד מתמלא בניירת ובלגן. מאחורי מחיצת העץ הזו, מסתתר המקרר.
לפני שנתיים בערך קניתי מדבקה גדולה של לוח גיר, כמו טפט דביק ושחור שאפשר לצייר עליו בגירים - הנה כאן.
כמה שאני לא משתמשת בה, תמיד נשאר עוד :) אני אפילו לא זוכרת כמה היא עלתה לי, נדמה לי שאפילו קניתי אותה עם איזה גרופון או משהו כזה.
צבעתי את הארון, הדבקתי את המדבקה, ורציתי לעשות לה מסגרת, כמו של תמונה.
הלכתי לממסגר והבנתי שמסגרת של תמונה אמיתית לא תתאים להדבקה על הקיר, כי יש לה עובי ודירוג שבתוכו מתקינים את התמונה. בנוסף, פה בחנות המקומית היו לא נחמדים בעליל וגם כנראה לא ממש רצו למכור לי.
חיפוש קצר ברשת שלח אותי לכאן- ובביקור קצרצר בסניף הצפוני שלהם הצטיידתי בלייסטים בדיוק כמו שרציתי.
הלייסטים עשויים מחומר מוקצף ונחתכים (לא בקלות, אבל בנחישות) בעזרת סכין יפנית טובה וסרגל מתכת.
הם מגיעים בצבע לבן - אבל הספריי עשה עליהם עבודה מעולה.
החיתוך היה לא פשוט ושייפתי לא מעט אחר כך, וגם עיצבתי את החיבורים עם דבק סיליקון לסיום, אבל התוצאה התקבלה בדיוק כמו שדמיינתי.
הלייסטים ושפופרת אחת של דבק סיליקון עלו לי יחד 138 שקלים. על מסגרת בחנות רצו ממני יותר מ- 150 שקל, ולא היה להם את מה שחיפשתי ממילא.
במשך כמה שנים הן טיילו איתי בין בתים, והיו תלויות במטבח או בפינת האוכל, ובכל פעם שנסענו לחו"ל (לא היו כל כך הרבה הזדמנויות כאלו, אבל מדי פעם...) הבאתי להן חברה מייצגת מהעיר שבה ביקרתי. יש לי צלחת מפראג, וצלחת מאמסטרדם, ואפילו צלחת מיפן.
כשעברנו לטבעון גרנו בבית שכור והן נשארו ארוזות.
כשקנינו את הבית הזה היה לי מין אנטי, ולא תליתי כלום על הקירות, והצלחות נשארו ארוזות, עד שנתקלתי בתמונה הזו בפינטרסט (זה לא הבית שלי, זו רק השראה!):
 |
| והקרדיט לתמונה בפליקר |
 |
| אם תלחצו על התמונה תגיעו לפינטרסט, לא מצאתי קרדיט מדויק יותר... |
הסוד לאוסף חינני הוא בנושא. הצלחות שלי היו מפוזרות מדי ומקושקשות מדי, וזה הפריע לי בעיניים.
אז ליקטתי מתוך האוסף רק את הצלחות הכחולות. ופתחתי עיניים פה ושם בחנויות כלי בית ובשווקי פשפשים שנקרו בדרכי, והאוסף צומח וגדל, וקיבל מקום של כבוד על הקיר במטבח.
כשסיוון באה לכאן, היא אהבה את האוסף מאוד, אבל נתנה לי שתי הערות.
האחת, להסיר מהקיר תמונות שהיו תלויות ליד הצלחות, וממש לא קשורות (לא בצבעים ולא בנושא).
והשנייה - לצבוע את הקיר בכחול.
היא שלפה את המניפה, ומצאה את הגוון הכחול המתאים בדיוק לצלחות שלי, ואין ספק, באמת שהצלחות נראות אחרת כשהרקע מחמיא להן כל כך.
אז הנה, הקיר הכחול של המטבח שלי :
 |
| הפעם כן, זה המטבח שלי :) |
 |
| ואם למישהו יש צלחת בכחול לבן שהוא רוצה לתרום לי לאסוף - אני אשמח :) |
הקיר הכחול הזה הוא קטן, ולכן הייתי צריכה רק ליטר אחד של צבע (נשאר עוד המון) שעלה לי בהום סנטר 70 שקלים.
הצלחות, כאמור, הן אוסף מזדמן, אז אי אפשר לתמחר אותן אבל רובן מגיעות מחנויות יד 2 ועלו 5-10 שקלים...
אחרי שצבעתי את הקיר היה לי ברור שארצה במטבח עוד כמה נקודות כחולות, אז כשהייתי בתל אביב קפצתי לקפזולה.
זו חנות מדהימה לציירי גרפיטי, שמוכרת ספריי צבע במגוון חלומי של צבעים.
באתי עם דוגמיות של צבע הקיר שלי (טיפ מעולה של סיוון!), וקניתי ספריי בצבע מתאים.
פחית של ספריי עלתה לי 40 שקלים.
ומה עשיתי עם הספריי, אתם שואלים?
הגשמתי חלום ישן :)
בינתיים - את זה:
 |
| מישהו צריך משהו מהסופר? |
במטבחי הנצבע לאיטו בלבן, יש מין שיש קטן ולא ברור שתמיד מתמלא בניירת ובלגן. מאחורי מחיצת העץ הזו, מסתתר המקרר.
לפני שנתיים בערך קניתי מדבקה גדולה של לוח גיר, כמו טפט דביק ושחור שאפשר לצייר עליו בגירים - הנה כאן.
כמה שאני לא משתמשת בה, תמיד נשאר עוד :) אני אפילו לא זוכרת כמה היא עלתה לי, נדמה לי שאפילו קניתי אותה עם איזה גרופון או משהו כזה.
צבעתי את הארון, הדבקתי את המדבקה, ורציתי לעשות לה מסגרת, כמו של תמונה.
הלכתי לממסגר והבנתי שמסגרת של תמונה אמיתית לא תתאים להדבקה על הקיר, כי יש לה עובי ודירוג שבתוכו מתקינים את התמונה. בנוסף, פה בחנות המקומית היו לא נחמדים בעליל וגם כנראה לא ממש רצו למכור לי.
חיפוש קצר ברשת שלח אותי לכאן- ובביקור קצרצר בסניף הצפוני שלהם הצטיידתי בלייסטים בדיוק כמו שרציתי.
הלייסטים עשויים מחומר מוקצף ונחתכים (לא בקלות, אבל בנחישות) בעזרת סכין יפנית טובה וסרגל מתכת.
הם מגיעים בצבע לבן - אבל הספריי עשה עליהם עבודה מעולה.
החיתוך היה לא פשוט ושייפתי לא מעט אחר כך, וגם עיצבתי את החיבורים עם דבק סיליקון לסיום, אבל התוצאה התקבלה בדיוק כמו שדמיינתי.
הלייסטים ושפופרת אחת של דבק סיליקון עלו לי יחד 138 שקלים. על מסגרת בחנות רצו ממני יותר מ- 150 שקל, ולא היה להם את מה שחיפשתי ממילא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה