המטבח הזה מסתכל עלי, ואני מסתכלת עליו חזרה. כבר 7 שנים אנחנו מחליפים מבטים, תוהים מי ימצמץ ראשון.
תכל'ס, כשקנינו את הבית - זה היה מטבח החלומות. המון ארונות, צבע נייטרלי, במצב מצוין. רואים שהשקיעו מחשבה בתכנון שלו והוא פרקטי כל כך, שהשכנה תמיד אומרת לי איך בדיוק איפה שאני שמה את ספרי הבישול בדיוק גם נעה (בעלת הבית הקודמת) שמה, ואיך הארון של השקיות מהסופר שימש בדיוק לאותה מטרה גם את נעה.
עם הזמן, מאסתי בו.
לו תכננתי כאן מטבח משלי, הייתי מתכננת אחרת. הכיריים היו בכלל בצד השני, והשולחן היה אחר.
אבל אני לא מתכננת, רק ממצמצת מולו.
מיצמוץ.
אולי אצבע אותו.
מיצמוץ.
זה טירוף.
מיצמוץ.
אבל אני רוצה אותו בצבע שמנת.
מיצמוץ.
את לא נורמלית.
ככה שבע שנים.
עד שהוא מיצמץ. נכנע למבטי והודה בכניעתו. "קחי אותי" הוא לחש לי, "דלת אחר דלת".
"עשי בי כרצונך, רק אהבי אותי שוב"
סיוון אמרה לי בכלל לגבי משהו אחר, שכשאני ממשיכה לחיות בבית עם רהיטים או חפצים של הדיירים הקודמים, אני בעצם חיה חיים של מישהו אחר. החיים של נעה. אני חושבת שסוף סוף מגיע לי מטבח משלי.
עבודת החקר שעשיתי לפני שהתחלתי, היו הרבה אנשים שאמרו לי לקחת צבעי מומחה שיצבע עבורי את הדלתות, והיו מעטים שאמרו שזה אפשרי.
בהתחלה חשבתי להחליף גם את הידיות, אבל סקר מחירים קצר הראה לי שזה יהיה טירוף. יש פה כמות ידיות מטורפת, וגם כמות דלתות ענקית. ספרתי. קרוב ל 40 ידיות בגדלים שונים.
טוב, אתם זוכרים איך הוא נראה קודם:
אז איך ניגשים לזה? עם שני דברים חשובים ממש -
אופטימיות וסבלנות.
לאט לאט, דלת אחרי דלת, שתיים או שלוש בכל פעם.
מכל דלת שהסרתי - הורדתי את הידית, והוצאתי החוצה לפרגולה. יש לנו פרגולה וזה עזר לי מאוד - יכולתי להניח שם את החלקים הצבועים ולשייף שם - בלי חשש מגשם או משמש.
כל ארון שאיבד את הדלת, זכה גם לסידור מחדש וניקוי קפדני. ממש פסח בט"ו בשבט.
אז קודם כל, לגבי העץ - כתבו את זה קודם, לפני. אני פשוט אתן קישור כי ההסבר פה פשוט מעולה.
יחסית לרהיטים אחרים דלתות של ארונות זה באמת קלי קלות, כי מדובר במשטח ישר, ואז השיוף קל יותר, וגם הצביעה מתקבלת אחידה יותר.
שייפתי עם משייפת חשמלית, צבעתי עם אוניאור של נירלט.
ארבע שכבות נדרשות כדי לכסות מטבח עץ של מישהו אחר בצבע שמנת שהוא כולו שלי.
לגבי הידיות - אחרי שהחלטתי לא להחליף, נדרש לכל הפחות לנקות. בהתחלה שיפשפתי. אין לתאר את כמויות הלכלוך הבלתי נראה שמתגלה פתאום כשמסירים את הידית מהארון.
אחרי כמה דלתות הגיעה ההארה.
מניחים את הידיות בסיר עם מים וקצת אבקת כביסה.
מרתיחים.
אחרי כמה דקות של הרתחה מורידים מהאש, ושופכים את המים.
מוציאים את הידיות הרותחות בזהירות ומנקים בקלילות עם ספוג לכלים, תחת מים זורמים.
מנגבים במגבת.
באמת דקה וחצי, ולא הורס את הלק!
זהו, אחרי ארבע שכבות של צבע מרכיבים בחזרה את הידית, ויאללה, למקום.
בין כל הדלתות שלי יש גם חמש מגרות וארון אחד שיש להם חזית עם זכוכית חלבית.
אמנם הזכוכית לא שקופה אבל עדיין - תמיד עצבן אותי שרואים דרכה את הכלים שנמצאים בפנים.
בחיפושי אחר פיתרון נתקלתי במדבקות התחרה של יעל יניב, הנה כאן.
אחרי צביעת המגרות הדבקתי על הזכוכית את המדבקות שהגיע מיעל בדואר - וכמובן שגם סידרתי את המגרות לפי הנוהל.
ותראו את התוצאה:
וככה אני ממשיכה.
סיימת עד עכשיו בערך 3/4 מהמטבח. נשארו לי עוד 6 דלתות נדמה לי, ואז עוד כמה מדפים.
היום צבעתי את יחידת המדפים הזו, ואת הקיר מאחור צבעתי בגווני כחול של הקיר מהפוסט הקודם.
רואים את הסלסלות?
לפני כמה שעות הן היו שחורות.
קיבלו טיפול מהספריי של קפזולה :-).
רק החלק התחתון עוד מעיד על המטבח שהיה כאן קודם...
כפי שכבר אמרתי, מה שלא זז מספיק מהר - חוטף.
תחשיב עלויות - 4.5 ליטר צבע אוניאור (זה מטבח גדול) - 310 שקלים
ספריי - כאמור - 40 שקלים למיכל
המדבקות של יעל יניב - 20 שקלים למדבקה, אני הזמנתי שתיים.
מטבח כמו חדש - לא יסולא בפז!
הולכת לנוח, מטבח זה מעייף...
תכל'ס, כשקנינו את הבית - זה היה מטבח החלומות. המון ארונות, צבע נייטרלי, במצב מצוין. רואים שהשקיעו מחשבה בתכנון שלו והוא פרקטי כל כך, שהשכנה תמיד אומרת לי איך בדיוק איפה שאני שמה את ספרי הבישול בדיוק גם נעה (בעלת הבית הקודמת) שמה, ואיך הארון של השקיות מהסופר שימש בדיוק לאותה מטרה גם את נעה.
עם הזמן, מאסתי בו.
לו תכננתי כאן מטבח משלי, הייתי מתכננת אחרת. הכיריים היו בכלל בצד השני, והשולחן היה אחר.
אבל אני לא מתכננת, רק ממצמצת מולו.
מיצמוץ.
אולי אצבע אותו.
מיצמוץ.
זה טירוף.
מיצמוץ.
אבל אני רוצה אותו בצבע שמנת.
מיצמוץ.
את לא נורמלית.
ככה שבע שנים.
עד שהוא מיצמץ. נכנע למבטי והודה בכניעתו. "קחי אותי" הוא לחש לי, "דלת אחר דלת".
"עשי בי כרצונך, רק אהבי אותי שוב"
סיוון אמרה לי בכלל לגבי משהו אחר, שכשאני ממשיכה לחיות בבית עם רהיטים או חפצים של הדיירים הקודמים, אני בעצם חיה חיים של מישהו אחר. החיים של נעה. אני חושבת שסוף סוף מגיע לי מטבח משלי.
עבודת החקר שעשיתי לפני שהתחלתי, היו הרבה אנשים שאמרו לי לקחת צבעי מומחה שיצבע עבורי את הדלתות, והיו מעטים שאמרו שזה אפשרי.
בהתחלה חשבתי להחליף גם את הידיות, אבל סקר מחירים קצר הראה לי שזה יהיה טירוף. יש פה כמות ידיות מטורפת, וגם כמות דלתות ענקית. ספרתי. קרוב ל 40 ידיות בגדלים שונים.
טוב, אתם זוכרים איך הוא נראה קודם:
אז איך ניגשים לזה? עם שני דברים חשובים ממש -
אופטימיות וסבלנות.
לאט לאט, דלת אחרי דלת, שתיים או שלוש בכל פעם.
מכל דלת שהסרתי - הורדתי את הידית, והוצאתי החוצה לפרגולה. יש לנו פרגולה וזה עזר לי מאוד - יכולתי להניח שם את החלקים הצבועים ולשייף שם - בלי חשש מגשם או משמש.
כל ארון שאיבד את הדלת, זכה גם לסידור מחדש וניקוי קפדני. ממש פסח בט"ו בשבט.
אז קודם כל, לגבי העץ - כתבו את זה קודם, לפני. אני פשוט אתן קישור כי ההסבר פה פשוט מעולה.
יחסית לרהיטים אחרים דלתות של ארונות זה באמת קלי קלות, כי מדובר במשטח ישר, ואז השיוף קל יותר, וגם הצביעה מתקבלת אחידה יותר.
שייפתי עם משייפת חשמלית, צבעתי עם אוניאור של נירלט.
ארבע שכבות נדרשות כדי לכסות מטבח עץ של מישהו אחר בצבע שמנת שהוא כולו שלי.
לגבי הידיות - אחרי שהחלטתי לא להחליף, נדרש לכל הפחות לנקות. בהתחלה שיפשפתי. אין לתאר את כמויות הלכלוך הבלתי נראה שמתגלה פתאום כשמסירים את הידית מהארון.
איכס. לפני. |
מניחים את הידיות בסיר עם מים וקצת אבקת כביסה.
מרתיחים.
כן, בדיוק ככה |
מוציאים את הידיות הרותחות בזהירות ומנקים בקלילות עם ספוג לכלים, תחת מים זורמים.
מנגבים במגבת.
כמו חדש! |
זהו, אחרי ארבע שכבות של צבע מרכיבים בחזרה את הידית, ויאללה, למקום.
בין כל הדלתות שלי יש גם חמש מגרות וארון אחד שיש להם חזית עם זכוכית חלבית.
אמנם הזכוכית לא שקופה אבל עדיין - תמיד עצבן אותי שרואים דרכה את הכלים שנמצאים בפנים.
רואים? מסביב כבר צבוע, אבל אני תראו את הרעש הזה... |
בחיפושי אחר פיתרון נתקלתי במדבקות התחרה של יעל יניב, הנה כאן.
אחרי צביעת המגרות הדבקתי על הזכוכית את המדבקות שהגיע מיעל בדואר - וכמובן שגם סידרתי את המגרות לפי הנוהל.
ותראו את התוצאה:
וככה אני ממשיכה.
סיימת עד עכשיו בערך 3/4 מהמטבח. נשארו לי עוד 6 דלתות נדמה לי, ואז עוד כמה מדפים.
היום צבעתי את יחידת המדפים הזו, ואת הקיר מאחור צבעתי בגווני כחול של הקיר מהפוסט הקודם.
אני צריכה קומקום חדש (כחול או תכלת, כמובן) |
רואים את הסלסלות?
לפני כמה שעות הן היו שחורות.
קיבלו טיפול מהספריי של קפזולה :-).
רק החלק התחתון עוד מעיד על המטבח שהיה כאן קודם...
כפי שכבר אמרתי, מה שלא זז מספיק מהר - חוטף.
תחשיב עלויות - 4.5 ליטר צבע אוניאור (זה מטבח גדול) - 310 שקלים
ספריי - כאמור - 40 שקלים למיכל
המדבקות של יעל יניב - 20 שקלים למדבקה, אני הזמנתי שתיים.
מטבח כמו חדש - לא יסולא בפז!
הולכת לנוח, מטבח זה מעייף...
יופי של צביעת מטבח
השבמחק