מה כותבים לילדה בת 20?
אני מסתכלת עליך מדי פעם, כשיש לי הזדמנות.
אני אוהבת לראות אותך ישנה - וזה מזכיר לי כמה מעט ישנת כשהיית קטנה, וכמה עייפה ומותשת הייתי.
אני אוהבת לראות אותך רוקדת ומשוחררת - וזה מזכיר לי את מסיבות הסיום בגן, כשלא רצית לזוז לי מהרגל ואף פעם לא השתתפת, וכמה זה הדאיג אותי כל פעם מחדש.
אני אוהבת לראות אותך מציירת, ואני נזכרת איך היית מקמטת את הדף בחוסר ביטחון ומיבבת "אמא, לא יצא לי יפה...", וכמה רציתי לשכנע אותך שזה יפה בדיוק כמו שזה.
אני אוהבת לראות אותך קוראת וטורפת ספר אחרי ספר, ונזכרת כמה קשה היה לך בתיכון לקרוא חומר וללמוד לבגרויות, וכמה שעות ישבנו יחד ושיננו היסטוריה, תנ"ך ותולדות האומנות...
אני אוהבת לראות אותך יוצאת ומבלה, ונזכרת כמה שעות של שיחות ודמעות בילינו בחדר שלך, וכמה ניסיתי להסביר לך שוב ושוב שלב שבור מתאחה, ושהכל יהיה טוב.
את בת 20 היום, וזה די מוזר איך לאמא צעירה כמוני יש ילדה כל כך גדולה, אז מדי פעם אני מחשבת שוב את השנים ומגלה שבאמת, חלפו להן 20 שנים של אושר, דאגה, צחוק, בכי, קצת כעס, המון גאווה, טיפה תסכול ובעיקר הרבה הרבה אהבה.
בגלל שברגעים של רגש משמעותי אני נוטה לכתוב, יוצא שכתבתי כבר את זה , וגם את זה, אז הנוסטלגיה כבר מתועדת.
בכל מקרה,
ילדה מושלמת שלי,
אני מאחלת לך כניסה מהממת לעשור השלישי של חייך,
וכמו שקרו לך דברים נפלאים בעשור הקודם, אני די בטוחה (ואפילו סקרנית) לראות את כל המשאלות שלך מתגשמות בעשור הזה.
ואת יודעת מה אני מאחלת לעצמי?
שימשיך ככה, כמו בגן, בבית הספר, בתיכון ובצבא - בכל פעם שאני מציגה את עצמי בתור אמא של ניצן למישהו שמכיר אותך - מתפרש לו חיוך ענק על הפנים, וזה אומר הכל.
אוהבת אותך, וגאה בך מאוד,
וטיפ קטן מאמא - זה אולי זמן טוב להתחיל למרוח קרם לילה (בכל זאת, העור זה כבר לא מה שהיה פעם ;-) )
אני מסתכלת עליך מדי פעם, כשיש לי הזדמנות.
אני אוהבת לראות אותך ישנה - וזה מזכיר לי כמה מעט ישנת כשהיית קטנה, וכמה עייפה ומותשת הייתי.
אני אוהבת לראות אותך רוקדת ומשוחררת - וזה מזכיר לי את מסיבות הסיום בגן, כשלא רצית לזוז לי מהרגל ואף פעם לא השתתפת, וכמה זה הדאיג אותי כל פעם מחדש.
אני אוהבת לראות אותך מציירת, ואני נזכרת איך היית מקמטת את הדף בחוסר ביטחון ומיבבת "אמא, לא יצא לי יפה...", וכמה רציתי לשכנע אותך שזה יפה בדיוק כמו שזה.
אני אוהבת לראות אותך קוראת וטורפת ספר אחרי ספר, ונזכרת כמה קשה היה לך בתיכון לקרוא חומר וללמוד לבגרויות, וכמה שעות ישבנו יחד ושיננו היסטוריה, תנ"ך ותולדות האומנות...
אני אוהבת לראות אותך יוצאת ומבלה, ונזכרת כמה שעות של שיחות ודמעות בילינו בחדר שלך, וכמה ניסיתי להסביר לך שוב ושוב שלב שבור מתאחה, ושהכל יהיה טוב.
את בת 20 היום, וזה די מוזר איך לאמא צעירה כמוני יש ילדה כל כך גדולה, אז מדי פעם אני מחשבת שוב את השנים ומגלה שבאמת, חלפו להן 20 שנים של אושר, דאגה, צחוק, בכי, קצת כעס, המון גאווה, טיפה תסכול ובעיקר הרבה הרבה אהבה.
בגלל שברגעים של רגש משמעותי אני נוטה לכתוב, יוצא שכתבתי כבר את זה , וגם את זה, אז הנוסטלגיה כבר מתועדת.
בכל מקרה,
ילדה מושלמת שלי,
אני מאחלת לך כניסה מהממת לעשור השלישי של חייך,
וכמו שקרו לך דברים נפלאים בעשור הקודם, אני די בטוחה (ואפילו סקרנית) לראות את כל המשאלות שלך מתגשמות בעשור הזה.
ואת יודעת מה אני מאחלת לעצמי?
שימשיך ככה, כמו בגן, בבית הספר, בתיכון ובצבא - בכל פעם שאני מציגה את עצמי בתור אמא של ניצן למישהו שמכיר אותך - מתפרש לו חיוך ענק על הפנים, וזה אומר הכל.
אוהבת אותך, וגאה בך מאוד,
וטיפ קטן מאמא - זה אולי זמן טוב להתחיל למרוח קרם לילה (בכל זאת, העור זה כבר לא מה שהיה פעם ;-) )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה