זה היה הקיץ הכי ארוך ever...
ואפילו שלא שמענו אפילו אזעקה אחת, ואפילו שהתאווררנו שבוע בהולנד (פוסט בדרך), ואפילו שבאופן יחסי כולם היו מאורגנים - זה עדיין היה הקיץ הכי ארוך.
השבוע האחרון שלו, כמו החודש האחרון בהריון, הוא הכי ארוך והכי מייאש מכולם. רואים את הסוף אבל אין כבר כח ואין כבר רעיונות ואין כבר תקציב לכלום. הילדים שרואים את הראשון בספטמבר מתקרב רוצים להספיק עוד שמהו שחלמו לעשות בחופש ולא הספיקו, ולי כבר אין כוח.
ללכת לישון עכשיו, ולהתעורר מחדש ביום שני הבא. תודה.
נוסף על כל זה - החום, הלחות, השמש - לא משאירים הרבה אופציות פתוחות, וכשהגיע שוב תורי להיות האמא האחראית בקייטנה הלא רשמית לארבע בנות 8 - בקושי הצלחתי לגרד רעיון שהוא לא מרתון סרטי דיסני במזגן.
למזלי, פתאום זה קרה, ובענייני עבודה הגעתי לפגישה בגן האקולוגי של הטכניון.
הגן מוצל ואוורירי אפילו באוגוסט, והוא בתנופת התחדשות וממש צמא לאורחים.
אז תאמתי, ובאתי, עם ארבע בנות, סבתא אחת נספחת (לא שלי :-) ) ולא ממש ידעתי למה לצפות - לא מהגן ולא מהמארחים.
אומרים שכשלא מצפים - לא מתאכזבים, אבל אני מודיעה לכם שהיה לנו יום קסום, לא פחות.
איליה הסטודנט העביר לבנות הפעלה מרתקת על ריחות של צמחים ושמנים אתריים, והן אפילו הכינו בעצמן בושם מעלים של צמחי תבלין (אם אתם פוגשים ברחוב ילדה בריח למון גראס, זה שלי!). בכל זאת, טכניון, מדענים צעירים וזה...
אחרי שבילינו בכיתה הממוזגת לפחות שעה ואפילו יותר והן היו מאושרות, יצאנו לגן, וטיילנו למטה, עד הבריכות.
צפרדעים לא מצאנו בחום הזה, אבל ראשנים ודגיגים כן, והבנות היו כל כך מאושרות שהן ממש לא רצו לעזוב.
אחרי הגן (שעתיים וחצי כמעט, בחיי!) עלינו ללב הקמפוס וטבלנו את הרגליים במפלים, ואז אכלנו צהרים בבית הסטודנט, משל היינו סטודנטיות צעירות, ואפילו קינחנו בגלידה.
אחרי שישבנו קצת מתחת לעץ חרוב בכסאות נוח, הצלחתי לשכנע את החבורה העליזה לחזור הביתה.
השעה כבר היתה 15:00...
שורה תחתונה - אם אתם בסביבה - סעו לטכניון. קחו את עצמכם לסיור בגן (הכל משולט ומלא הסברים, בחיי שלא צריך אף אחד), ותביאו ניירות לקפל סירות להשיט במפלים בלב הקמפוס...
וליתר ביטחון - הנה הפייסבוק של הגן.
ואנחנו? העברנו עוד יום.
שלושה נשארו (לא סופרת סופי שבוע)
ואפילו שלא שמענו אפילו אזעקה אחת, ואפילו שהתאווררנו שבוע בהולנד (פוסט בדרך), ואפילו שבאופן יחסי כולם היו מאורגנים - זה עדיין היה הקיץ הכי ארוך.
השבוע האחרון שלו, כמו החודש האחרון בהריון, הוא הכי ארוך והכי מייאש מכולם. רואים את הסוף אבל אין כבר כח ואין כבר רעיונות ואין כבר תקציב לכלום. הילדים שרואים את הראשון בספטמבר מתקרב רוצים להספיק עוד שמהו שחלמו לעשות בחופש ולא הספיקו, ולי כבר אין כוח.
ללכת לישון עכשיו, ולהתעורר מחדש ביום שני הבא. תודה.
נוסף על כל זה - החום, הלחות, השמש - לא משאירים הרבה אופציות פתוחות, וכשהגיע שוב תורי להיות האמא האחראית בקייטנה הלא רשמית לארבע בנות 8 - בקושי הצלחתי לגרד רעיון שהוא לא מרתון סרטי דיסני במזגן.
למזלי, פתאום זה קרה, ובענייני עבודה הגעתי לפגישה בגן האקולוגי של הטכניון.
הגן מוצל ואוורירי אפילו באוגוסט, והוא בתנופת התחדשות וממש צמא לאורחים.
אז תאמתי, ובאתי, עם ארבע בנות, סבתא אחת נספחת (לא שלי :-) ) ולא ממש ידעתי למה לצפות - לא מהגן ולא מהמארחים.
אומרים שכשלא מצפים - לא מתאכזבים, אבל אני מודיעה לכם שהיה לנו יום קסום, לא פחות.
איליה הסטודנט העביר לבנות הפעלה מרתקת על ריחות של צמחים ושמנים אתריים, והן אפילו הכינו בעצמן בושם מעלים של צמחי תבלין (אם אתם פוגשים ברחוב ילדה בריח למון גראס, זה שלי!). בכל זאת, טכניון, מדענים צעירים וזה...
אחרי שבילינו בכיתה הממוזגת לפחות שעה ואפילו יותר והן היו מאושרות, יצאנו לגן, וטיילנו למטה, עד הבריכות.
צפרדעים לא מצאנו בחום הזה, אבל ראשנים ודגיגים כן, והבנות היו כל כך מאושרות שהן ממש לא רצו לעזוב.
אחרי הגן (שעתיים וחצי כמעט, בחיי!) עלינו ללב הקמפוס וטבלנו את הרגליים במפלים, ואז אכלנו צהרים בבית הסטודנט, משל היינו סטודנטיות צעירות, ואפילו קינחנו בגלידה.
אחרי שישבנו קצת מתחת לעץ חרוב בכסאות נוח, הצלחתי לשכנע את החבורה העליזה לחזור הביתה.
השעה כבר היתה 15:00...
שורה תחתונה - אם אתם בסביבה - סעו לטכניון. קחו את עצמכם לסיור בגן (הכל משולט ומלא הסברים, בחיי שלא צריך אף אחד), ותביאו ניירות לקפל סירות להשיט במפלים בלב הקמפוס...
וליתר ביטחון - הנה הפייסבוק של הגן.
ואנחנו? העברנו עוד יום.
שלושה נשארו (לא סופרת סופי שבוע)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה