חפש בבלוג זה

יום שבת, 5 בנובמבר 2011

אריזה ברטרוספקטיבה

חייבת לסכם, לפני שאני ממשיכה הלאה בחיים.

בפעם הבאה - לא:
דברים שארזתי, ולא זכו לראות אור יום מחוץ למזוודה. עכשיו זה מצחיק אותי שהייתי נאיבית לחשוב שנזדקק להם.
1. שני ספרי קריאה. חה. לא ברור איך חשבתי שאקרא בטיול הזה. לא קראתי שורה.
2. בגדים חגיגיים (וזה נכון לכל בני המשפחה). סחבנו בגדים חגיגיים, והתהלכנו בג'ינסים חודש ימים.
3. בגדי ספורט. (ראו סעיף 1. מה עבר לי בראש?)
4. ליין שלם של עגילים ושרשאות. כן, בטח, ברור שהתאמתי את העגילים לבגדים. NOT.

בפעם הבאה - כן:
כל המשפחה מצביעה פה אחד - מקלונים לניקוי אזניים. לא יודעת למה לא לקחתי. לא יודעת למה לא קניתי בבית מרקחת. כולנו רק קיטרנו על זה כל החודש.

בפעם הבאה - לשמור יותר טוב על הדברים:
להלן רשימת הדברים שהיו ואינם. איבדנו בדרך, נדמה לנו שאנחנו יודעים איפה.
1. המעיל של ליאור - שימש ככרית במלון בפנסילבניה, ועקב היותו לבן השתלב יפה בין המצעים - ונשאר שם.
2. כפכפי אצבע של זאב. הוואינאס חומים מידה 44. לא נצפו מאז וושינגטון, אבל אנחנו מניחים שאם היו נשארים שם היו מודיעים לנו. אולי הם ליד המעיל של ליאור.
3. גופייה ארוכה של זאב - מרגע העלמותה נאלץ לישון בבגדים (אבל נקיים)
4. חבילת מדבקות עמוסה מערכות היצירה של הילדים - בטח נשארה בכיס של המושב במטוס. ילד של מישהו מצוות הקרקע בטח שמח נורא.
5. נגן ה- MP3 של מעין. כן, החדש, שהיא קיבלה ליומולדת. להערכתי נשאר על המיטה העליונה בקראוון. מאוד מצער. האוזניות נשארו, נקנה נגן חדש.
6. שתי גרביים (כל אחת מזוג אחר) של שרון. טוב, זה הולך לאיבוד גם בבית. לא חוכמה.

נזכור את כולם.

וכמובן, התרופות:
השתמשתי רק בכדורי המלטונין והטיפות לילדים.
בסן פרנסיסקו חטפתי איזו פריחה ברגליים והשתמשתי בעיקר בשמן לוונדר וקצת בנוזל נגד גירודים שקניתי בסופר.
כל השאר - נידרש לטיפול בגב של זאב וקנינו הכל שם. עוד ועוד כדורים מכל מיני סוגים.
בקיצר - חזרנו עם יותר ממה שלקחנו איתנו.

בפעם הבאה - חובה:
דברים שמזל שלקחתי.
1. תיק המטענים - כולל המאריך עם ארבעה שקעים ישראלים. מציל חיים (של מכשירים חשמליים, כמובן)
2. שתי קופסאות שוקולד למריחה השחר. שמרו על השפיות של מעין ושל כולנו, בהתאמה.
3. קפה של טסטרז צ'ויס באריזות אישיות, To go. יש מקומות שבהם הקפה אינו ראוי לשתיית אדם.
4. שקיות zip lock. וגם שקיות סנדביץ'.
5. שני צ'ימידנים שמתקפלים קטן קטן, ותיק כביסה. תודה רבה למשפחת כהן. זה היה התיק הנכון במקום הנכון.

זהו, אני חושבת. אפשר באופן רשמי לחזור לשגרה ולחזור לכתוב על דברים אחרים.

אין תגובות:

פרסום תגובה