מתעלמת באלגנטיות מהעובדה המזעזעת שלא כתבתי כבר המון זמן, וממשיכה הלאה.
זה שהיא בת 18 ממש לא משנה את העובדה שהיא חיה בסרט ורוד.
כשהתחלנו לדבר על איך נחגוג את יום ההולדת שלה היא הודיעה לי חגיגית שהארוחה המשפחתית המסורתית צריכה להיות "מסיבת נושא", והנושא הוא "ורוד".
אני, כרגיל, לא מתמודדת עד הרגע האחרון, ומקווה שהגחמה תעלם לה, אבל זה לא המקרה, כמובן. ואז צריך לעשות ארוחת ערב ורודה.
ההוראה הראשונה לכל אורחים (כולם משפחה, אז אין להם ברירה) היתה להגיע למסיבה עם פריט לבוש ורוד. גם הגברים.
היו כמה קולות כופרים, וכמה התחכמו ושאלו אם זה חייב להיות בפריט לבוש עליון, אבל ברגע האמת - כמעט כולם עמדו במשימה.
ההוראה השניה היתה עריכת השולחן - וזה פחות בעייתי, כי כלים חד פעמיים מגיעים במגוון של צבעים. רק לבחור.
כל השאר היה בעצם ייזום שלי - השתדלתי להכין אוכל וורוד - לא רק קינוחים (זה קל) אלא כמה שאפשר גם בארוחה עצמה.
אורז ורוד - צבוע עם סלק מגורר,
פסטה ברוטב רוזה,
קציצות עוף והודו ביין אדום,
ופולקעס (לא ורוד, אבל אי אפשר בלי...)
סלטים עם חמוציות ותאנים, טחינה ורודה (תודה שוב, סלק)
והכל מוגש בקערות ורודות, עם דגלונים ורודים על קיסמי שיניים.
והקינוחים, או הקינוחים... כמה סוכר היה כאן הערב...
סוכריות לבביות בוורוד אדום ולבן,
סוכריות גומי שנבחרו בקפידה,
במבה אדומה (אף אחד לא אוכל את זה, אבל בלי לשים לב חיסלנו שלוש שקיות)
נשיקות מרנג עם פסים ורודים, שאפיתי לפי המתכון הפשוט של איילת הירשמן, רק במקום שוקולד לקחתי חלק מקצף וצבעתי אותו בוורוד. קלי קלות, ועושה המון שמח בנשמה :)
אחותי הביאה סטנד ורוד ועליו קאפקייקס מושלמים,
ואחותי השניה הביאה עוגיות שוקולד צ'יפס ורודות עם שוקולד לבן וזר ממתקים ענק וורוד.
ואחרי כל זה, עוגת יום ההולדת, שנאפתה בחמש תבניות - כל אחת יותר ורודה מהשניה,
והנה התוצאה, מבחוץ,
ומבפנים.
את המתכון לעוגה לקחנו מכאן, הכפלנו כמויות ב 1.5 כדי שיספיק לחמש תבניות קטנות.
הכנו אפילו מתנות לחוגגים, ערכת טיפוח מפנקת, וזה היה כל כך קל-
קניתי בחנות חד פעמיים קופסאות פלסטיק קטנות שנסגרות היטב (הרעיון המקורי היה למצוא בקבוקים קטנים כמו של יין צימוקים בגן, אבל זו לא העונה, אז לא הצלחתי למצוא כמות מתאימה).
קנינו בסופר בקבוק של שמפו, מרכך וקרם גוף (חיפשנו את אלה שבצבע ורוד, מצאנו רק מרכך ורוד, אז את השאר קנינו לבן), וחבילת צמר גפן צבעוני (כדורים). מלאנו את הקופסאות והדבקנו עליהן מדבקות, ארזנו הכל בצלופן מסוגנן, והדבקנו תוית מבחוץ "כי אופי זה לא הכל בחיים..."
אין כמו צ'ופרים כדי לשמח, גם את מבוגרים.
היו כאן הערב כמה ילדים הלומי סוכר,
הרבה מבוגרים עליזים עם חולצות ורודות, וילדה אחת (סליחה, היא כבר אישה) בת 18, עם חיוך מאוזן לאוזן.
זהו.
עד היומולדת הבא (אה, בעצם היומולדת הבא הוא שלי...)
זה שהיא בת 18 ממש לא משנה את העובדה שהיא חיה בסרט ורוד.
כשהתחלנו לדבר על איך נחגוג את יום ההולדת שלה היא הודיעה לי חגיגית שהארוחה המשפחתית המסורתית צריכה להיות "מסיבת נושא", והנושא הוא "ורוד".
אני, כרגיל, לא מתמודדת עד הרגע האחרון, ומקווה שהגחמה תעלם לה, אבל זה לא המקרה, כמובן. ואז צריך לעשות ארוחת ערב ורודה.
ההוראה הראשונה לכל אורחים (כולם משפחה, אז אין להם ברירה) היתה להגיע למסיבה עם פריט לבוש ורוד. גם הגברים.
היו כמה קולות כופרים, וכמה התחכמו ושאלו אם זה חייב להיות בפריט לבוש עליון, אבל ברגע האמת - כמעט כולם עמדו במשימה.
ההוראה השניה היתה עריכת השולחן - וזה פחות בעייתי, כי כלים חד פעמיים מגיעים במגוון של צבעים. רק לבחור.
 |
| שולחן אחד לקינוחים |
 |
| ואחד ל"אוכל" |
כל השאר היה בעצם ייזום שלי - השתדלתי להכין אוכל וורוד - לא רק קינוחים (זה קל) אלא כמה שאפשר גם בארוחה עצמה.
אורז ורוד - צבוע עם סלק מגורר,
פסטה ברוטב רוזה,
קציצות עוף והודו ביין אדום,
ופולקעס (לא ורוד, אבל אי אפשר בלי...)
סלטים עם חמוציות ותאנים, טחינה ורודה (תודה שוב, סלק)
והכל מוגש בקערות ורודות, עם דגלונים ורודים על קיסמי שיניים.
והקינוחים, או הקינוחים... כמה סוכר היה כאן הערב...
סוכריות לבביות בוורוד אדום ולבן,
סוכריות גומי שנבחרו בקפידה,
במבה אדומה (אף אחד לא אוכל את זה, אבל בלי לשים לב חיסלנו שלוש שקיות)
נשיקות מרנג עם פסים ורודים, שאפיתי לפי המתכון הפשוט של איילת הירשמן, רק במקום שוקולד לקחתי חלק מקצף וצבעתי אותו בוורוד. קלי קלות, ועושה המון שמח בנשמה :)
אחותי הביאה סטנד ורוד ועליו קאפקייקס מושלמים,
ואחותי השניה הביאה עוגיות שוקולד צ'יפס ורודות עם שוקולד לבן וזר ממתקים ענק וורוד.
ואחרי כל זה, עוגת יום ההולדת, שנאפתה בחמש תבניות - כל אחת יותר ורודה מהשניה,
 |
| כן, ככה הן היו בדרך לתנור... |
והנה התוצאה, מבחוץ,
ומבפנים.
את המתכון לעוגה לקחנו מכאן, הכפלנו כמויות ב 1.5 כדי שיספיק לחמש תבניות קטנות.
הכנו אפילו מתנות לחוגגים, ערכת טיפוח מפנקת, וזה היה כל כך קל-
קניתי בחנות חד פעמיים קופסאות פלסטיק קטנות שנסגרות היטב (הרעיון המקורי היה למצוא בקבוקים קטנים כמו של יין צימוקים בגן, אבל זו לא העונה, אז לא הצלחתי למצוא כמות מתאימה).
קנינו בסופר בקבוק של שמפו, מרכך וקרם גוף (חיפשנו את אלה שבצבע ורוד, מצאנו רק מרכך ורוד, אז את השאר קנינו לבן), וחבילת צמר גפן צבעוני (כדורים). מלאנו את הקופסאות והדבקנו עליהן מדבקות, ארזנו הכל בצלופן מסוגנן, והדבקנו תוית מבחוץ "כי אופי זה לא הכל בחיים..."
אין כמו צ'ופרים כדי לשמח, גם את מבוגרים.
היו כאן הערב כמה ילדים הלומי סוכר,
הרבה מבוגרים עליזים עם חולצות ורודות, וילדה אחת (סליחה, היא כבר אישה) בת 18, עם חיוך מאוזן לאוזן.
זהו.
עד היומולדת הבא (אה, בעצם היומולדת הבא הוא שלי...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה