בלדה למורה

הרימי עיניך, מורה יקרה

והביטי אל תוך עיניה

היא עומדת מולך בחולצה לבנה

הילקוט הוורוד על כתפיה

מבטה מתרגש, מהסס, קצת חושש

חיוכה ביישני ועצור

שתי שיניים נפלו בחופש הגדול

ואחת עוד תלויה ברישול

לפניה שנים של שמחה ושל גיל

אך גם קושי, אתגר ותסכול

זהו צעד ראשון במורד השביל

שחלקו פראי, חלקו כבר סלול

כן, היא נראית כמו כולם - אבל היא אחרת

מיוחדת, שונה, אמיתית

אנא אל תנסי, למרות התלבושת,

להכניס את כולם לתבנית

בכיתה שלך, 23 קטנטנים

בחולצות לבנות, מחברות, קלמרים

מרכיבים יחד תמונה נהדרת,

אבל כמו בפאזל - כל פיסה היא אחרת

תני לה לצמוח, לשמור על שלה

להשאיל מאחרים את שמתאים בשבילה

ותראי, איך תוך שנה, או שנתיים (או עשור...)

היא תגדל מאושרת, מסוגלת לבחור

איך להיות מושלמת,

בדיוק כפי שהיא,

כבר היום