זמר שלוש התשובות

אז מעשה שהיה כך היה.
לקראת הנסיעה של ליאור הזמנו לה כרטיס דביט - כזה שאבא מטעין בו כסף מהבית, והיא מבזבזת את הכסף בחו"ל.
הכרטיס היה אמור להגיע בדואר, ועם כל הבאלגאן של שביתות וחגים והשד יודע מה - פתאום שמנו לב שמועד הטיסה מתקרב והכרטיס לא כאן...
בצר לנו, התקשרנו כדי לברר אם אפשר לבוא לאן שהוא לאסוף את הכרטיס אישית, ונאמר לנו שבטח, במשרד בפתח תקווה.
כידוע אנחנו גרים באזור חיוג 04, ולמרות שלפעמים יוצא שאני חורגת ממנו ומגיעה אפילו עד 03,  דווקא בשבוע המדובר לא, ובשבוע  שאחריו שוב חג והילדה נוסעת...
זה הרגע שבו נידרשתי להוכיח שיש לי אחות, ולבקש ממנה טובה - לקפוץ לאם המושבות ולהביא את הכרטיס.
היא אפילו הסכימה, ואנחנו ביקשנו בטלפון שיכינו את הכרטיס ואישרנו שימסרו לה אותו - אישית ובלעדית.
על פי התיאום, התייצבה אחותי במשרדי החברה בפתח תקווה בשעת בוקר חמימה, ואמרה "שלום, באתי לאסוף את הכרטיס". קארן, שלמרבה הפליאה מדברת רק אנגלית, אמרה (ואני מתרגמת סימולטנית) - "מצוין, הכרטיס כאן, רק לפני שאמסור לך אותו עליך לענות על שאלה קטנה".
"אין בעיה" אמרה אחותי. "מה השאלה?"
וקארן היקשתה: "בת כמה היתה אמא שלך כשנולדת?"

הופה. אחותי חושבת מהר, ומבינה שמדובר בכרטיס של ליאור ולכן שולפת ממאגר מידע סודי במוח האחורי את התשובה "27!"
קארן מציצה במחשב, ממצמצת בעינה, ואומרת "לא נכון. תשובה לא נכונה".
אחותי מאבדת קצת מהביטחון, ועוברת לשיטה מתמטית. אם נולדתי ב 1969, וליאור נולדה ב 1997, אז אמנם אני בסוף השנה והיא בתחילתה אבל אולי פה הבעיה, ומנסה שוב "28?".
קארן מצקצקת ומתחילה לתהות אם באמת מדובר באחותי.
אחותי מנסה בשיטת השכנוע: "בט שי איז מיי סיסטר! איי נו שי ווז טונטי סבן!"
קארן לא מתרשמת, ונדמה שהיא מאבדת נקודות מרגע לרגע.
אחותי מנסה להתקשר לבעלי, הוא לא עונה.
קארן קצת מרחמת עליה ואומרת: "חכי, יש לי עוד שאלה", וממשיכה "באיזו עיר נולד אבא שלך?". פה אחותי כבר ממש מתבלבלת ומבינה שהשיחה לא הולכת למקומות חיוביים ומתקשרת אלי.

"טלי, בת כמה היית כשליאור נולדה?" ואני עונה מיד "27".
"אז זהו, שלא. קארן אומרת שלא"

עכשיו הקארן הזו, שמעולם לא ראיתי, מכירה את קורות חיינו מסתבר יותר טוב מאיתנו, ואני מתחילה לחשוב שאני קצת מבולבלת. כשמגיעה השאלה השניה לגבי עיר הולדתו של אבא (של ליאור), אני מנסה לנחש אם הוא נולד בבילינסון או בפתח תקווה. קארן מגיבה בחצי קוצר רוח. לא כאן ולא כאן.

בנקודה הזו זה היכה בי. השאלות בכלל לא על ליאור. כשבעלי מילא את הפרטים באתר - הוא ענה על עצמו.
אמרתי לקארן שאני חושבת שבעלי מילא את התשובות לגבי עצמו, והמשמעות היא שהשאלה האמיתית כאן היא בת כמה היתה אמא שלו כשהוא נולד, ובאיזו עיר נולד אבא שלו.
הוא לא עונה בטלפון, לא בווטסאפ ולא בסקייפ - ואני ניצבת מול האמת המרה - אין לי שמץ של מושג מה התשובות לשאלות.
נכלמת, אני מודה בפני קארן וגם בפני אחותי שאינני בקיאה מספיק בקורות החיים של בעלי, ובלב אני מודה שגם איפה אבא שלי נולד אני לא באמת יודעת.
קארן שכנראה רואה את הפרצוף המבואס של אחותי ושומעת את המצוקה בקולי אומרת פתאום: "תשמעי, יש עוד שאלה אחת..."
כולי חדורת תקווה ומוטיבציה, וגם נחושה לנצח אני שואלת מה השאלה, וקארן אומרת "באיזה בית ספר תיכון למדת?"
"בליך!! בליך!!!" אני צועקת, והשכנים חושבים שמישהו הבקיע גול.

בצד השני של הקו רגע של דממה ואז -
קתרזיס.
"יו אר רייט!!" קארן מודיעה בחיוך, ואני מרגישה כאילו שניצחתי בשעשועון טלויזיה.
אחותי נושמת לרווחה, קארן יודעת שעשתה את המעשה הנכון, ואני - כמעט בוכה בתערובת של צחוק היסטרי ואושר, שיכורה מהצלחה.

טוב, סוף הסיפור - הכרטיס בידינו, אפשר לטעון כסף לחשבון ולנסוע.

ערכתי סקר בפייסבוק וניסיתי להבין אם רק אני כזו קלולס, או שזה נורמלי.
אלו שענו ידעו לדקלם בקלות גילאים וערים. די מפדח. יכול להיות שאלו שלא ידעו פשוט העדיפו לא להודות?

בכל מקרה, אם תהיתם, אמא שלו היתה בת 30, ואבא שלו נולד בתל אביב.
בינתיים ביררתי ואבא שלי נולד ברמלה.
אם מישהו ישאל.