חפש בבלוג זה

יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

המשפחה הקדושה יוצאת לרחובות ברצלונה יום #6

אין דבר כזה ברצלונה בלי הסגרדה פמיליה, ולכן הזמנו כרטיסים מראש באינטרנט, ניצן הכינה לנו הסברים מפורטים, והנה, אנחנו כאן:
מזל שבאנו בהמונינו, ממלאים את הפריים :)
אז המונומנט עצמו מדהים ומרשים, ולפי מה שהבנתי ההדרכה האודיו שמקבלים כשנכנסים מסורבלת וקצת קשה, אבל אני לא יכולה להעיד על זה מאוזן ראשנה, כי אני הקשבתי ותירגמתי למעין את ההדרכה לילדים.
מקבלים תמורה לכספינו..

ההדרכה לילדים מקבילה לזו של הגדולים, אבל מוגשת בצורה חביבה מאד - לילדים דוברי אנגלית (ורצוי גם לילדים נוצרים, שמכירים את ישו ומעלליו).
אני מצאתי את עצמי מספרת את כל הסיפור, מההריון המופלא של מריה (מעין הסתכלה עלי בצורה מוזרה כשהסברתי שהוא הבן של אלוהים), דרך השליחים, הסעודה האחרונה והצליבה.
מחפשת ציורים מוסתרים על הדלתות הענקיות

כל זה כמובן מתואר בפירוט יתר על החזית של הכנסיה, וההדרכה מעבירה פרט פרט, עם חידון ושעשועים - זה דווקא חמוד באמת.

עלינו למגדל, זה היה קצר ודי מיותר, אבל למזלינו הזמנו כרטיסים למגדל עם המעלית גם בחזור - אז לפחות עלינו וירדנו בסטייל.

מהמגדל למטה, רק שלא ייעזב לי הטלפון...

בשאר היום השלמנו קניות (C&A, זה הכל. עשינו עבודה יפה).
לקראת ערב זאב ושרון הלכו לכדורגל, לחוות את החוויה, ואני מקווה שהיה שווה את זה (בשעת כתיבת הבלוג הם טרם חזרו), ובכל מקרה, שלחו את זה:


been there, done that!

אנחנו קצת מודאגים כי מחר אמורים לנסוע לפארק שעשועים ועומד לרדת גשם לפי התחזית.
מצד שני גם היום היה אמור לרדת גשם וזה לא קרה.

חייבת לשתף בשיחות שהיו לי עם מעין בימים האחרונים - על הרושם שמשאירה עליה העיר.
למי שלא מעודכן - היא בת 9 וחצי, נולדה וגדלה בטבעון שזה ישוב כפרי ומבוסס, וכל הקונספט של עיר לא ממש מדבר אליה אפילו בתל אביב קשה לה.
יש כאן ברחובות הומלסים, כמו בכל עיר גדולה, וזה קשה לה מאד.
עכשיו כשחזרנו מסיבוב לילי בחוץ (ערב בנות :) ) היא היתה ממש על הקצה. איך יכול להיות שאנשים בלי בית, שוכבים ברחובות, ואף אחד לא דואג להם, לא חושב עליהם, או לא עוזר להם.
קשה להסביר לילדה על סף בכי איך העולם מחוץ לבועה של החיים שלה נראה, ולא בדיוק מצאתי את המילים.
ניסיתי לנהל את השיחה דרך העיניים שלי - -החמאתי לה על שהיא עירנית ושהיא שמה לב למה שקורה סביבה, וגם על זה שהיא נותנת לרגשות האלו ביטוי. זה לא פשוט בעייני וממש לא מובן מאליו שבן אדם ובוודאי ילד יהיה מספיק לא שקוע בעצמו ובעולם שלו בשביל להבחין בדברים האלו ולהתייחס אליהם.
דיברנו על דברים שאדם בוחר לעצמו, או מצבים שהוא נקלע אליהם ואיך לפעמים בחירה שגויה עשויה להביא מישהו למצב כזה, והדגשתי (למרות שאני יודעת שזה לא תמיד נכון) שאנשים שבאמת רוצים לעזור לעצמם ימצאו דרך.
יודעת שקצת ייפיתי ופישטתי את הדברים, אבל נדמה לי שגיל 9 וחצי זה קצת מוקדם מדי להתמודדות עם חידלון ושאר הצרות בעולם. מעדיפה להעביר מסר של תקווה ואופיטמיות (למרות שברור לי שלהומלס שישן פה מתחת לבנין שלנו אין ממש לא את זה ולא את זה...

ומילה קטנה על השבוע הזה, שעוד מעט מסתיים - אנחנו משפחה עם ילדים גדולים. לכל אחד ואחת יש את האג'נדה שלה, הרצונות לה, וכל אחד עייף או רעב או עצבני או סתם צריך קצת זמן לעצמו מדי פעם.
עם כל זה - אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה אכלנו כל כך הרבה ארוחות יחד, דיברנו כל כך הרבה,  התרגזנו ונרגענו וויתרנו והתחשבנו - כמו בשבוע האחרון.
רק בשביל לקבץ את כולנו לזמן האיכות הזה - היה שווה את הכל (וגם התפאורה לא רעה, כמובן :) )

תחזיקו לנו אצבעות מחר שלא ירד עלינו (יותר מדי) גשם. 

אין תגובות:

פרסום תגובה