אז התכנית המקורית היתה שניצן וליאור יסעו היום לטיול בקוסטה בראווה, ואנחנו ניסע עם שרון ומעין ללונה פארק.
כל השבוע היה לנו מזג אוויר מושלם, אבל כידוע מזג אוויר מושלם במשך ששה ימים הוא סימן בדוק לגשם ביום השביעי.
עד אתמול בוקר עוד קיווינו לתפנית בתחזית, אבל כשהתקשרו לבטל את הטיול של הבנות עקב מזג אוויר ביאוסי, הבנו שזה כנראה לא הולך לקרות.
כל התכנית התערבלה, והיה צריך לחשב מסלול מחדש.
כידוע, במשפחה של שש נפשות יש שש דעות לפחות, הרבה פעמים אפילו יותר, וככה יצא שהלונה פארק ירד מהפרק, למרות מחאותיה הקולניות של מעין.
"כל השבוע עשיתי מה שאתם רוצים וראיתי את כל הכנסיות והמוזיאונים! דווקא את מה שאני רוצה מבטלים?!"
תכל'ס - צודקת.
היה צריך למצוא תכנית חליפית ואטרקטיבית מספיק.
יחי גוגל!!
אין לי מושג איך חיינו בלי האינטרנט. איך בכלל הגענו ממקום למקום? שלא לדבר על תחזית, מחירים, הזמנת כרטיסים מראש...
ובכן, המשלחת התפצלה. זאב נסע עם מעין שרון וליאור למוזיאון המדע של ברצלונה.
מה שהתחיל כפשרה, התגלה כלהיט.
יום שלם הם בילו שלם, ואחר כך במשך כל ארוחת הערב שמענו סיפורי סיפורים על החוויות משם.
בזמן הזה ניצן ואני הלכנו לבדוק את שוק הפשפשים של ברצלונה.
שוק גדול, והכי חשוב - מקורה.
דוכנים מסודרים, חנויות של ממש וגם רוכלים עם שמיכות.
בקיצור - שלוש קומות של פישפשים.
בתכלס לא קניתי כלום אבל ניצן מצאה כמה דברים, והעיקר - פגשנו חבר וותיק:
מהשוק נסענו לראות את כנסיית מריה של הים. ניצן קוראת את הספר "הקתדרלה ליד הים" ושם בונים את הכנסיה, אז יצאנו בעקבות הספר.
בכלל, לקרוא ספר שמתרחש במקום שבו אתה מטייל זה קטע.
לפני כמה שנים, כשהיינו בלונדון בפעם הראשונה קראתי את "צופן דה וינצ'י". זה עשה את הביקור באתרים בעיר קצת יותר מפחיד מהרגיל...
קצת הסתובבנו, כמובן ששקניתי מטריה בלית ברירה, ואז חזרנו לדירה.
זהו, ארוחת ערב אחרונה, אריזה שלוקחת שעות (הדירה פה ענקית והחפצים שלנו מפוזרים על שטח עצום).
מחר נוסעים הביתה.
היה כיף, אבל בהחלט הגיע הזמן לשוב.
מתיישבת לכתוב את פוסט ההמלצות והקישורים המרוכז.
עד הפעם הבאה :)
כל השבוע היה לנו מזג אוויר מושלם, אבל כידוע מזג אוויר מושלם במשך ששה ימים הוא סימן בדוק לגשם ביום השביעי.
עד אתמול בוקר עוד קיווינו לתפנית בתחזית, אבל כשהתקשרו לבטל את הטיול של הבנות עקב מזג אוויר ביאוסי, הבנו שזה כנראה לא הולך לקרות.
כל התכנית התערבלה, והיה צריך לחשב מסלול מחדש.
כידוע, במשפחה של שש נפשות יש שש דעות לפחות, הרבה פעמים אפילו יותר, וככה יצא שהלונה פארק ירד מהפרק, למרות מחאותיה הקולניות של מעין.
"כל השבוע עשיתי מה שאתם רוצים וראיתי את כל הכנסיות והמוזיאונים! דווקא את מה שאני רוצה מבטלים?!"
תכל'ס - צודקת.
היה צריך למצוא תכנית חליפית ואטרקטיבית מספיק.
יחי גוגל!!
אין לי מושג איך חיינו בלי האינטרנט. איך בכלל הגענו ממקום למקום? שלא לדבר על תחזית, מחירים, הזמנת כרטיסים מראש...
ובכן, המשלחת התפצלה. זאב נסע עם מעין שרון וליאור למוזיאון המדע של ברצלונה.
מה שהתחיל כפשרה, התגלה כלהיט.
 |
| נבחרי המשלחת כובשים את המוזיאון |
 |
| מוזיאון מהמם שבתחתיתו יש יער אמזונס |
יום שלם הם בילו שלם, ואחר כך במשך כל ארוחת הערב שמענו סיפורי סיפורים על החוויות משם.
בזמן הזה ניצן ואני הלכנו לבדוק את שוק הפשפשים של ברצלונה.
שוק גדול, והכי חשוב - מקורה.
דוכנים מסודרים, חנויות של ממש וגם רוכלים עם שמיכות.
בקיצור - שלוש קומות של פישפשים.
 |
| איזה פישפוש! |
 |
| למי שלא ראה בפייסבוק שלי, בחצר האחורית בבית מתגורר חזיר בר. מתגעגעים אליך, צ'ומפי!! |
בכלל, לקרוא ספר שמתרחש במקום שבו אתה מטייל זה קטע.
לפני כמה שנים, כשהיינו בלונדון בפעם הראשונה קראתי את "צופן דה וינצ'י". זה עשה את הביקור באתרים בעיר קצת יותר מפחיד מהרגיל...
קצת הסתובבנו, כמובן ששקניתי מטריה בלית ברירה, ואז חזרנו לדירה.
זהו, ארוחת ערב אחרונה, אריזה שלוקחת שעות (הדירה פה ענקית והחפצים שלנו מפוזרים על שטח עצום).
מחר נוסעים הביתה.
היה כיף, אבל בהחלט הגיע הזמן לשוב.
מתיישבת לכתוב את פוסט ההמלצות והקישורים המרוכז.
עד הפעם הבאה :)
לא מזמן חזרנו מברצלונה, האהובה עלינו מאוד מאוד, והיה כייף להיזכר במקומות שהיינו דרך העיניים שלך ודרך הכתיבה המעניינת, המתובלת בהומור והחוויתית שלך.
השבמחק