חפש בבלוג זה

יום חמישי, 21 ביוני 2012

כמה בירה צריך לשתות כדי לרקוד קיילי כמו שצריך?

אז נתחיל מהסוף.
אני אסביר מה זה קיילי. זו מילה שאם לא הייתי כותבת אותה בעברית לא היה לכם סיכוי לקרוא אותה, כי כותבים אותה כך: Céilidh 
מדובר ברצף של ריקודים סקוטיים, עם תזמורת שגם נותנת הוראות הפעלה תוך כדי, ואין דרך לתאר את זה אלא כמסיבת חילופי הזוגות הגדולה ביותר שאי פעם תהיו בה.
מתחילים לרקוד בזוג, וכל הזמן מתחלפים, הבן עובר מקום אחד ימינה, או קדימה, או בשלישיה, לא חשוב. העיקר שיהיה בלאגן.
הריקוד עצמו מורכב מצעדים פשוטים, אבל איכשהו המוזיקה הולכת והופכת מהירה יותר ויותר, והרגליים כל הזמן מתבלבלות.
בקבוצה של 50 זוגות, פחות או יותר, הסיכוי שתדרוך למישהו על הרגליים או שמישהו ידרוך עליך גבוה מאוד.
בכל אופן, לא ברור מה עובד קשה יותר, הרגליים או שרירי הפנים, כי צוחקים פשוט כל הזמן.
רקדתי אולי ארבעה ריקודים (ארוכים), ויש לי פטור מהריצה מחר בבוקר. פעילות אירובית מהטובות!
יש קישור לוידאו קצר בפייסבוק שלי, הנה כאן

לפני זה, זה היה היום המסכם של התרגיל.
אין לי מילים לתאר בפניכם את המקצוענות והיעילות שבהן דברים מתנהלים כאן. היו לנו שלוש חזרות לקראת המצגת, כולל אחת שהתקיימה באולם ההרצאות עצמו וכללה איך בדיוק ניכנס לאולם, איך ואיפה נשב, איך נעלה לבמה ואיך בדיוק נרד ממנה (לא באותה דרך!).
כשבאנו לחזרה התברר שהמחשב עליו מקרינים את המצגת הוא מק, ואנחנו עבדנו על חלונות, כמובן. היתה על המצגת איזו אנימציה שלא עבדה על המק. לפיכך נתבקשנו להוריד את הגרפיקה, מה שהוביל בסופו של דבר לאסון קולוסלי וקריסה מוחלטת של המצגת בזמן אמת.
קשה לי להסביר כמה הלחיצו אותנו לקראת המצגת הזו, ולכן הבנות שהציגו (לא, לא אני תודה לאל, ויתרתי באצילות ונתתי את מקומי למישהי אחרת) היו די בשוק כשהכל קרס, אבל אני חייבת לציין שהמשיכו באלגנטיות להסביר את הנושאים.
אחרי המצגת הציגו את הוידאו שלי, שאולי לא ישעשע צופה מהצד, אבל את הקהל שלנו הוא הצחיק נורא (כן, כאלה אנחנו, גיקים מוזרים...). פייסבוק לא מאשרים לי להעלות אותו בלי למלא המוני טפסים של זכויות יוצרים. כשאמצא דרך לעקוף את זה, אשתף אתכם...

אחרי המצגות היתה ארוחת ערב חגיגית. כל כך חגיגית, שהיא לקחה מעל שעתיים. כל מנה הוגשה בנפרד, עם זמן עיכול בין מנה למנה.
ואז רקדנו.
תוך כדי קיבלתי הסבר מפורט על התלבושת הסקוטית, וככה זה הולך:
1. הבד של החצאית הוא אופייני לכל משפחה. למשפחות העתיקות בסקוטלנד היו בדים שונים, וזה עובר מדור לדור.
2. הגרביים והחצאית (וגם הג'קט) - הכל עשוי מצמר, מיועד לריקודים בטמפרטורה קייצית של 2 מעלות צלזיוס...
3. בגרב ימין יש סכין.
4. על החצאית יש סיכה עם הסמל המשפחתי.
5. אתם בטח יודעים את זה, אבל מתחת לחצאית, לפי המסורת, לא לובשים כלום...
6. בתור חגורה יש להם מין פאוץ' מוכסף, עשוי מפרווה של כלב ים. סליחה. לא אמרתי את זה...
7. יש סדר מסויים שבו צריך ללבוש את הבגדים. הגרביים, ואז הנעליים, החולצה, העניבה, הג'קט, והחצאית בסוף.

טוב, בקיצור, רקדנו ורקדנו, והזענו כהוגן, והחלפנו המון זוגות.
זהו, מחר בבוקר עוד מצגת אחת, משוב, ארוחת צהריים (שלא נצא רעבים), דמעות ופיזור.
היה לא קל, אבל היה מדהים.
זה היה כל כך אינטנסיבי שאני צריכה זמן לעכל, אבל לדעתי הקשרים שיצרתי פה יהיו משמעותיים מאוד בעתיד שלי. עוד נראה. 

אין תגובות:

פרסום תגובה