חפש בבלוג זה

יום שני, 5 בספטמבר 2011

זכרונות מבייביסיטר ושעון


לפני לא מעט שנים, עוד היו לנו רק שתי ילדות קטנות, נסענו לסופשבוע בחברת קבוצת זוגות לא קטנה למלון "סול מרין" בנהריה (הוא עדיין קיים? אין לי מושג).
לא ניכנס כרגע להסברים למה בכלל נסענו, ולמה דווקא לשם, כי אין לי תשובות לשאלות הללו, וגם אז לא היו לי.
בערב ששי הזמינו כל המשפחות בייביסיטריות מטעם המלון, כדי לצאת בערב לבילוי משותף. זו הייתה הפעם הראשונה (והאחרונה) שבה הסכמתי (לחץ חברתי...) להשאיר את בנותיי עם מישהי שאני לא מכירה, וזה רק בגלל שידענו שאנחנו נמצאים בקרבת מקום, וכבר המציאו את הטלפונים הניידים J
העלמה ה(לא) חסודה הגיעה בשעה 22:00, כפי שביקשנו בקבלה, הציגה את עצמה, וקיבלה הנחיות. בהנחיות לא כללנו עישון נרגילה במרפסת של החדר ופיזור קליפות פיצוחים בכל הסלון, אבל כנראה שלא הדגשתי מספיק שאת זה – לא.
יצאנו, בילינו, חזרנו ב 01:00, אפילו קצת קודם, ושילמנו לה את התעריף שנקבע מראש (על ידי המלון, יש לציין). נפרדנו ממנה (ומהחבר שלה. ממש שניים במחיר אחד),  אווררנו את החדר ואספנו את הקליפות, והלכנו לישון.
בשעה 03:00 לפנות בוקר, אני מתעוררת מדפיקות בדלת. מבולבלת ולא לגמרי סגורה על איפה אני נמצאת, אני ניגשת לפתוח את הדלת, בפיג'מה ובלי משקפיים. מולי עומדת עלמת החן, ומאחוריה – הפתעה – הפעם הביאה חברה.
"כן?" אני שואלת, מטושטשת, "שכחת משהו?"
והיא: "באתי להגיד לך שלא שילמת לי את מה שמגיע לי"
אני: "??"
היא: "הייתי אצלכם ארבע שעות ושילמת לי רק על שלוש"
בשלב הזה ביקשתי סליחה רגע, והלכתי להביא את המשקפיים...
חמושה במשקפי וחושבת קצת יותר בבהירות, אמרתי לעלמת החן שמכיוון שהגיעה אלי ב 22:00 ונשארה עד 01:00, מגיע לה שכר של שלוש שעות, ואז הצטרפה לדיון חברתה היועצת: "לא נכון, היא עבדה ארבע שעות, מעשר בלילה  עד אחת בבוקר זה ארבע שעות"
אני, גם עם משקפיים, הגבתי שוב ב: "???"
שתי הבנות, רואות שאני לא מבינה מה הן רוצות ממני, מיהרו להסביר:
"היא באה ב 10, והייתה פה ארבע שעות – 10, 11, 12, וגם 1 בלילה."
ככה, עם האצבעות, הן מונות ומראות לי איך בין 22:00 ל 01:00 לפנות בוקר יש ארבע שעות, כי יש ארבעה מספרים.
טוב, שלוש לפנות בוקר, אני עם טי שירט ותחתונים, שיער מדובלל ומשקפיים עקומים, הבנתי שעומדת מולי משלחת של כיתה טיפולית, ושלקח להן למעשה שעתיים, החל מ- 01:00 ועד שהתייצבו מול דלתי, ב- 3:00 (או אולי זה בעצם שלוש שעות, לשיטתן?) כדי לעשות חשבון ולנסות להבין כמה שילמתי ועל מה.
מסיבה כלשהי, במקום לטרוק את הדלת ולהתקשר לקבלה של המלון שיעיפו את המטרידניות, ניסיתי להסביר להן שבין השעה 10 ל- 11 בלילה יש רק שעה אחת, ולא שעתיים, כמו שהן טוענות, ולמרות שהסברתי פעמיים, כולל הדגמה עם האצבעות, אני לא בטוחה שהן הבינו.
גם העלמה וגם היועצת מאחוריה הסתלקו מדלת חדרי כשהן מקללות בשקט, אבל כך שאשמע.
אני, מתוסכלת מכישלון השיעור, הלכתי לישון.
בבוקר קמתי, מנסה לשחזר את הלילה המוזר. על כוס קפה וידאתי, רק ליתר ביטחון, שאכן היו רק שלוש שעות וששילמתי כראוי, ואחרי שהשתכנעתי, ניגשתי לקבלה, והמלצתי להם בנימוס לוותר על שירותיה של הנערה המסוימת הזו, אם הם רוצים לשמור על מעט הרושם שעשו עלי עד כה.
אין לי מושג אם קיבלו את ההמלצה שלי, ובכל מקרה בלילה השני במלון ויתרתי על הבילוי, ונשארתי לפצח גרעינים בחדר בעצמי...

אין תגובות:

פרסום תגובה