חפש בבלוג זה

יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

רשמו את התאריך

20.9.2011

זהו יום היסטורי.

ולא כי היום בשנת 1378 נבחר קלמנס השביעי כאנטי אפיפיור, דבר שהוביל לקרע המערבי בכנסיה הקתולית,
ולא כי היום בשנת 1890  נולדה רחל המשוררת,
ולא כי היום בשנת 1944 מוקמת הבריגדה היהודית,
וגם לא כי היום בשנת 1996 נפטר המתמטיקאי פאול ארדש (עד כאן זה עוד היה סביר, אבל עם האייטם הזה, ויקיפדיה, איבדת אותי)...

היום הוא יום היסטורי, משום שהיום, לראשונה, חזרתי הביתה, ורק בעלי היה שם. בלי אף ילד.
שתי הטלויזיות שתמיד עובדות במקביל על שני ערוצים שונים - שתקו,
המחשבים היו כבויים,
המדיח עבד בחריקות חרישיות ומכונת הכביסה סבה באיטיות על צירה.

בעלי ישב לו בפינת המשפחה, וסידר את הניירת שהצטברה שם בערימה.

שלושת הגדולים בצופים.
הקטנה הלכה ליומולדת של ילד מהגן (ונשארה שם לבד! לא יאומן!)

אכלתי סנדוויץ,
שתינו קפה,
דיברנו קצת. היה בעיקר מוזר.
רוב הזמן חיכינו שתגיע השעה 19:00, כי אז יש לנו לאסוף את ההם משם, ואת ההיא מכאן.
יש שמועה כזו, שיום אחד זה מגיע, ואתה חוזר הביתה לבית ריק, כי כולם עסוקים, או לומדים, או שמצאו להם חיים אחרים, שאינם תלויים בך. עד ה- 20.9.2011 לא האמנתי שזה באמת יכול לקרות.

אז זהו. שכן. יש מצב שמתישהו, בעתיד, זה יקרה שוב.
ואת כל אלה שמבטיחים לי שאתגעגע לזה כשהילדים יהיו גדולים, אני מזמינה לאחר צהריים אחד אצלי בבית עם שתי טלוויזיות על שני ערוצים שונים, עם שני מחשבים ניידים, עם שתי מכונות כביסה ליום ושני מדיחים, ועם הסעות בכל רחבי הישוב.

בואו, תתענגו איתי מהר, לפני שייגמר.

תגובה 1:

  1. מתענגת לבד אצלי על הסעות, בישולים, כביסות , מדיח חברים..... אם תמצאי מי שרוצה להתענג שלחי אותו גם אלי יש מספיק לכווווווווולם

    השבמחק