11.11.2011
נסיעה ארוכה מאוד, גם במיילים ועוד יותר בזמן.
ירדנו מההרים אל השטחים הענקיים של קליפורניה, אל השדות, והמטעים, והגפנים הנמשכים עוד ועוד.
מרחוק רואים פסגות הרים מושלגות.
מקרוב רוב הזמן לא רואים כלום.
תוך כדי נסיעה אני משוחחת בטלפון עם אמא שלי, והיא אומרת לי - תיכנסי ל ynet, יש חדשות חשובות...
עולם מטורף, כשאנחנו מגיעים לפקקי התנועה המפורסמים של לוס אנג'לס, ממשלת ישראל מצביעה בעד עיסקה לשיחרור גלעד שליט.
כשאנחנו מחפשים את היציאה הנכונה כדי להגיע ללדרה ראנץ', אביבה שליט מקבלת את שיחת הטלפון שלה חיכתה חמש שנים.
כשאנחנו מגיעים ליעד, משפחה מדהימה ומרוגשת ממתינה לנו מחוץ לבית, ואנחנו כמעט קופצים מהאוטו תוך כדי נסיעה.
בזמן הזה מדינת ישראל מתעוררת (מי שהצליח לישון, כמובן) לבוקר של תקווה חדשה, מהולה ברגשות מעורבים.
אנחנו בלוס אנג'לס, שוב, מארחים אותנו בבית מדהים ומפנק, ויש לנו המון תכניות לימים הקרובים.
אני מקווה שנספיק לעשות את כל מה שאנחנו מתכננים, ומאחלת למשפחת שליט שהבן שלהם יחזור הביתה עוד לפנינו.
מחר - בתכנית - sea world בסן דייגו.
סיכום יום 14 - התרגשות גדולה, לכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה