יום 29 - אצל הדודה והדוד

כותבים גם כשאין הרבה מה לכתוב, נכון?

טוב, ככה נראים החיים פה (זהירות, לא לבעלי לב חלש, כלומר לאמא שלי...)-
קמים בבוקר - אני הראשונה, בערך ב 9:00, והשאר מגורדים בכוח מהמיטות יותר מאוחר.
השולחן כבר ערוך לארוחת בוקר, והקפה מהביל במכונה.
יושבים ואוכלים מול ערוץ התחזית, ורואים שהיום ירד כל היום גשם, אז מחליטים להעביר את היום במקום סגור, כלומר קניון, כלומר הפרומנד.

מתארגנים, יוצאים לדרך, זה פה, תכף, על רחוב בת'רסט.

בחוץ 6 מעלות, וזרזיף תמידי של גשם, לא נורא, סתם חורפי.

מתחילים ב-winners, עוברים לחנות "הכל בדולר", ממשיכים ל walmart, ואז לקניון.

מסתובבים, קצת קונים, קצת אוכלים, בתוך הקניון אין שעון ואין מזג אויר, הכל מואר וחמים ונעים ונוח.

הרגליים כואבות קצת והבטן מתחילה לקרקר אז מתסכלים מה השעה - אופס. 18:00.

נוסעים חזרה הביתה, ומגיעים ישר לארוחת ערב - שניצלים טריים וצ'יפס, וסלט ופירות וקפה ועוגה ושיחה נעימה, וטלויזיה בעיברית ברקע (המרוץ למיליון!).

הילדים משחקים (היום פתחו פה בר משקאות או בית תה או משהו כזה, לא הבנתי).

לילה, הולכים לישון אחרי שהחזאית אמרה שמחר יהיה מזג אויר נאה. כנראה שזה אומר שניסע לעיר לטפס על ה- CN tower.

קשה...

סיכום יום 29 - אנחנו בחופש, לא?