חפש בבלוג זה

יום שני, 17 באוקטובר 2011

יום 19 – גראנדה אמריקנו



17.10.2011

עוד יום בלי אינטרנט. גם הפוסט הזה יעלה באיחור. סליחה.
קמנו בבוקר לאגם מקסים באמצע המדבר. הציפורים כאן משמיעות קול משונה מאוד, מין ציוץ לא מוכר, ועם זה פקחנו עיניים בבוקר.
ארוחת בוקר משותפת, הילדים שיחקו קצת ליד המים ואספו צדפים, ונסעו בקורקינטים, וניסו לדוג עם החכה המגניבה שבמקום קרס יש לה מצלמה, ואפשר לראות אם הדגים באים לאכול. למרות ששמרנו חתיכות קטנות של נקניקיות מארוחת הערב של אתמול, אף אחד לא בא. אולי אין פה בכלל דגים.


הסידור של הקארוון בבוקר לקראת נסיעה הוא קפדני מאוד, אבל יש בזה משהו נחמד כי לא נהיה בלאגן. כל הזמן מסדרים.

בכל אופן יצאנו לדרך, עצירה לדלק וקפה, ויאללה. לכביש.
היום אמורים לנסוע עד הגרנד קניון, נשארו "רק" 200 מייל.
נסענו ברצף ובקצב טוב, עד שהגענו לעיירה סליגמן, שכל גדולתה היא בזה שהיא נמצאת על כביש 66 ההיסטורי, שחצה בעבר את ארצות הברית. היום כמובן נוסעים רוב הדרך בכבישים אחרים, אבליש מקומות שהזמן קפא בהם, ושם הכביש הישן הזה הוא גאוות העיירה. זה מה שמצאנו שם. חנויות מזכרות של כביש 66, אמריקה של שנות ה- 50 והסרט "מכוניות" של דיסני, שמבוסס על כל ההיסטריה ההיסטורית הזו. מה שמצחיק הוא שבזמן הנסיעה שרון צפה בדיוק בסרט הזה, ובזמן שספידי נסע על כביש 66, גם אנחנו עצרנו שם להפסקת צהרים.צילמנו כמה תמונות מצחיקות, ועצרנו לצהרים ב road kill café.



המוטו של המסעדה – you kill it – we grill it.
התפריט כולו מבוסס על שמות של חיות שמתו מיתה משונה, והמסעדה מלאה פוחלצים של חיות שניצודו או נמצאו בשולי הדרך, במצב לא משהו.
כל זה גרם לליאור, שבאמת שונאת חיות מתות (לא מבושלות) להתבאס עד מאוד, ולאבד את התיאבון. האוכל, בכל אופן היה טעים.



המשכנו לנסוע – מה שנראה כמו עוד פחות משעה על המפה לקח כמובן שעתיים, ואז הגענו לקמפינג, אפילו באור יום.  
סירבנו לצאת לעוד סיבוב, שגורר אחריו עוד ישיבה בקראוון, והעברנו את הערב ביצירה ובילוי משותף. אני חושבת שהיינו צריכים את זה. נחמד ככה.
אם חשבתי אתמול שראינו הרבה כוכבים – מה שהולך מעל הגרנד קניון בלילה זה מחזה שלא ראיתי מעולם. שביל החלב הוא מראה מדהים, ובכלל, הכוכבים מדהימים.





מחר – מטיילים ברגל. אני מקווה שנוכל לעשות את זה עם השאטל של הפארק, ולא נצטרך להזיז את הטנק בשביל זה.
מקווה למצוא מחר איזה בית קפה ולהעלות ממנו את הפוסטים. בינתיים הולכת לישון ומקווה שאין משהו מסעיר בחדשות. מקווה שאהיה מחוברת לציוויליזציה כשגלעד יחזור. אני חושבת על זה כל הזמן.

סיכום יום 19 – חם ביום, קר בלילה (מדבר, לא?)

אין תגובות:

פרסום תגובה