חפש בבלוג זה

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

יום 5 – empire state of mind


 2.10.2011

מבחינתו – לא יצאת ידי חובתך אם לא ראית את פסל החירות ואת האמפייר סטייט.
את פסל החירות ראינו אתמול, ולכן הבוקר יצאנו בצעדה לעבר בנין העיפרון, כמו שהקטנה קוראת לו.
הלכנו לנו ברגל, מזג אויר מושלם, ובדיוק כשהיינו מעבר לכביש, ניגש אלינו כושי גדול (סליחה על השפה) לבוש במעיל כתום, ומכשיר סליקה של כרטיסי אשראי תלוי על צווארו.
בלשון רהוטה ומהירה התחיל להסביר לנו שהתורים לעליה למגדל ארוכים (שעה וחצי שעתיים) ואם נקנה כרטיסים אצלו אנחנו מקבלים כניסה ישירה לסרט (חוויה של הלייף) וקיצור תורים למעלית (רק רבע שעה). בקיצור, הוא אמר, תוך שעה אתם בחוץ. חוצמיזה, הגדולה (17) נראית צעירה אז נגיד שהיא בת 12, השניה (15) נראית ילדה אז נגיד שהיא בת 10, הילד נראה סביר (וגם נמצא ממילא בטווח המחירים המתאים) ואילו הקטנה (כמעט בת 6) תהיה בת 4 לצורך העניין. כנראה שראו בעיניים שלנו שאנחנו לא מאמינים לו בכלל, ולכן הוא שלף כרטיס זיהוי, ועוד אחד, ואישור שהוא באמת מוכר כרטיסים רשמי של המגדל, ומבט מהיר מסביב הראה לנו שיש עוד לא מעט כתומים כמוהו, שמוכרים כרטיסים בכל הרחוב.
טוב, חלום זה חלום, וחלומות נולדו כדי להגשים אותם, וככה מצאנו את עצמינו מלווים בכושי כתום גדול נכנסים אל תוך המגדל עם תינוקת, ילד, ועוד שתי ילדות בנות 12.
בתוך המגדל נרגענו ברגע שהחליפו לנו את הקבלה שלו לכרטיסים רשמיים של הקופות, והופ, אנחנו בסרט נחמד מאוד, שמוקרן בישיבה על כיסאות נעים, ובו אתם מוצא את עצמך טס בהליקופטר מעל ניו יורק. קריינות של קווין בייקון. בדיחות שנונות באנגלית. נחמד מאוד.
מי שיצא לו פעם להיות במעלית הזמן בירושלים – דומה, רק הנושא שונה J
אחרי הסרט יוצאים אל המעליות. שוב מצלמים אותנו לתמונה שאחר כל ינסו למכור לנו ב 20$. תור קצר (באמת הולך צ'יק צ'ק) ואנחנו בקומה ה- 80. מהקומה ה- 80 צריך לקחת עוד מעלית עד 86, ושם באמת יש תור, והסדרנים הנחמדים הציעו למי שמעוניין לוותר על 20 דקות עמידה בתור בתמורה לעליה של 6 קומות ברגל. קטן עלינו. עלינו.
מגיעים למעלה, המוני אנשים, קצת קשה להידחק ולראות את הנוף, אבל מזג האויר באמת מושלם, והנוף באמת מהמם. אחרי שעברנו את כל ארבעת הכיוונים וצילמנו כל מה שהיה אפשר לצלם, ירדנו שוב 6 קומות ברגל, ויאללה יוצאים לדרך חזרה לדירה. בסך הכל אטרקציה מהנה, אבל שתי מסקנות חשובות – אולי באמצע השבוע ולא ביום ראשון פחות עמוס, ואפשר לראות מהמרפסת יותר בנוחות, ובאופן כללי, לעלות גם על הרוקפלר וגם על האמפייר סטייט – מיותר. אם הייתי צריכה לבחור – רוקפלר. יותר גבוה ויותר קרוב לפארק (וגם יותר זול, כי אין את הסרט).


בשעה 14:00 היה אמור לבוא לאסוף אותנו ידיד לארוחת צהריים/ערב אצלו בבית, בפרבר מהמם של העיר, ולכן מיהרנו חזרה, ונאלצנו למשוך את הילדים בכוח מעוד ביקור בחנות של דיסני ועוד גיחה לטויס ר אס (מה יהיה עם המשחק FIFA הזה??) 

היה פה איזה מצעד של פולנים היום. משהו לא ברור. כל הרחובות מלאים מכוניות ודגלים ואנשים עם תלבושות מסורתיות ולכולם כתוב על הגב Polska. יש דברים שאי אפשר להסביר. רק לראות.



קשה מאוד, אבל הגענו במועד ואפילו הספקנו להחליף בגדים.

בסביבות 14:30 הוא הגיע, עם רכב מרווח, ולקח אותנו אליהם הביתה, ל New Rochelle . קודם כל, שינוי מרענן לנסוע באוטו ולצאת מהרחובות הצפופים. נסיעה של בערך 40 דקות, ואנחנו שם. ביקור משפחתי, ארוחת ברבקיו טעימה עד מאוד, ובילוי עם ילדים אחרים – עשו לילדים שלנו רק טוב.


היה נחמד, נעים וטעים, ואפילו יצאנו עם שלל – שאריות אוכל (שיהיה למחר), כדור פוטבול (הילד נתן לבן שלי את שלו במתנה, הוא לא האמין שזה קורה לו), עגלה מתקפלת לנשיאת מזוודות (שמעו על הגב של בעלי ונכמרו רחמיהם, לא ברור לי איך ניסחב עם העגלה הזו עכשיו חודש), וסט סרטי DVD של מיסטר בין. חבל שאין לנו מכשיר DVD. אולי ברכב השכור יהיה.
בסוף הערב החזירו אותנו הביתה, שבעים ומרוצים, והתחלתי לארוז. דרושה פה אריזה מתוחכמת כדי שלא נצטרך לפתוח את כל המזוודות במלון, ובנוסף הר הכביסה הגיע למימדי ענק. תכף הוא בולע את כולנו. נקווה שמחר במלון נצליח לחסל אותו.
מחר בבוקר יוצאים להביא את הרכב השכור, מעמיסים (נשמע פשוט אבל אני באמת מקווה שהרכב יהיה גדול מספיק) ויוצאים לדרך, לפנסילבניה.
ניו יורק מדהימה, אבל כבר בא לנו לצאת אל מחוץ לעיר. השכונה שבה ביקרנו היום הזכירה לנו עד כמה.



סיכום יום 5 – הקטנה עומדת על ראש האמפייר סטייט ואומרת "איזה ג'ונגל של בטון". ערב שירי משוררים J

ועוד משהו – לא קשור – היום יש לנו יום נישואין. 20 שנה. למרות התכניות לא חגגנו. אפילו לא הצטלמנו תמונה רומנטית במרומי האמפייר סטייט. חבל, אבל בכל זאת – בעלי היקר, אני אוהבת אותך, בדיוק כמו אז. מה זה 20 שנה מול הנצח? נחגוג בהזדמנות...

2 comments:

  1. איזה כיף לקרוא את הבלוג שלך... המשיכי כך.
    ובמסגרת זו - איחולי מזל טוב על יום הנישואין.

    השבמחק
  2. וואו, נכנסתי ולא יכולתי לצאת מהבלוג! איזה יופי שאת כותבת! :)
    הצטרפתי ל"קבועים" - שיהיה טיול מהנה!
    איזה כיף לכם!

    איריס.

    השבמחק