חפש בבלוג זה

יום ראשון, 9 בספטמבר 2018

תשליך

ביום שבו הבנתי שאני צריכה לפנות את הבית לשלושה חודשים, כמעט ויתרתי על כל הפרויקט.

לא, אי אפשר לגור בבית תוך כדי שיפוץ, ולא, זה לא יכול לקרות בחופש הגדול שבו אולי נעשה את זה כמעט בלי להרגיש.
מדובר על שלושה חודשים, בזמן לימודים ועבודה, ואנחנו חייבים לצאת - ולהשאיר בית ריק...

אני די בטוחה שלכל אחד יצא פעם לעבור דירה. אתה אורז את כל מיטלטליך, בשאיפה מוותר על חלק מהחפצים וזורק או מוסר הלאה, אורז הכל ועובר למקום חדש - ופורק הכל שם.

במקרה שלנו זה לא בדיוק ככה.
אנחנו עוברים לשלושה חודשים, לדירה קטנה ונטולת מקומות איחסון. ניקח איתנו רק את מה שחייבים.
כל השאר - צריך להיארז ולחכות במחסן עד שנשוב.

בסדר, חשבתי לעצמי, אז נארוז ונכניס למחסן. הבעיה היא שהמחסן שלנו היה מלא עד אפס מקום. שנים של איסוף כפייתי של חומרי יצירה, ציוד וחפצים - מילאו את המחסן כך שבקושי אפשר להיכנס אליו ביום רע, וביום טוב - אי אפשר למצוא בו כלום.

אז השלב הראשון היה לפנות את המחסן.

כל פיסת בד, כל חרוז וכל דף צבעוני נאספו אל המחסן הזה באהבה רבה לאורך שנים. כבר כמה פעמים סידרתי, ומעולם לא ניפרדתי מכלום. ידוע לכל שאם מישהו צריך צבע, בריסטול או חתיכת בד - אפשר פשוט להגיע אלינו ויש לנו הכל. דורות של צופיפניקים הכינו כאן צ'ופרים לחניכים, ותמיד כשצריך משהו - צריך רק להצליח להיכנס למחסן - והוא שם.
הבנתי שכעת הגיע הרגע שבו אני חייבת לשחרר.
ביום שבו מכרתי את קופסת החרוזים הראשונה - חשבתי שהשמיים יפלו, וזה כפי שניתן לנחש - לא קרה.
בדים, חוטים, ספרים וחוברות, כפתורים, סרטים ומה לא. הכל יצא לאור יום, ונמכר או נמסר באהבה.
הגעתי למסקנה ביני לבין עצמי שאם לא השתמשתי עד כה  - עדיף למסור למישהו שכן ישתמש. 
מי שעקב אחרי בפייסבוק ראה את זה קורה. פיצצתי את הפיד של כל חברי במאות פריטים. דעו לכם שאת כולם אהבתי אהבת נפש, ושיחררתי בלב שלם.
צעד קטן לפייסבוק, צעד גדול לטל
עם הזמן המחסן התחיל להתפנות, ובמקביל ערכתי רשימה של כללללל הארונות ומקומות האיחסון בבית.
החלטתי לחלק את המשימה לתתי משימות קטנות, שאפשר להשלים ב 10-15 דקות בערב, תוך כדי החיים.
כל ערב - משהו, ואם יש לי זמן וכוח - עוד משהו.
ככה השלמתי לאט לאט את מרבית הבית, בעסרתם האדיבה של שאר הדיירים...
אין לי דרך לתאר את כמויות הבגדים, החפצים והשטויות שהוצאנו מכאן.
על כל פריט  עצרתי לרגע, וחשבתי - האם אחרי שהבית יהיה משופץ ויפה, עדיין ארצה למצוא לפריט הזה מקום?
וככה נפרדנו מבגדים, מנרות ריחניים, מצלחות מטבח שרוטות, מטונות של כלי כתיבה ומצעצועים שנס ליחם.
למשל ארון בגדים (שלדעתי הכיל כמות בגדים פי שתיים מגודלו)


או אוסף של כל מוצרי הקוסמטיקה המיותרים בבית (עם ארבע נשים, כן?)
אין מילה יותר מתאימה לתיאור התהליך הזה פרט ל"תשליך". עדיין לא סיימנו ואנחנו כבר מרגישים איך כל משקל הפריטים שיצאו כאן מהבית - כאילו ירד מעל הכתפיים שלנו.
יש הגורסים שחייבים לפנות את הדברים הישנים שמכבידים עלינו כדי לפנות מקום לחדשים.
היו כאן דברים שאפילו לא ידענו שמכבידים עלינו. הם היו ארוזים וחבויים כל כך טוב מאחורי דלתות ובתוך מגירות, שביום יום לא ידענו אפילו שהם קיימים.
90% מהחפצים הללו משמחים היום אנשים אחרים שקנו אותם במחיר סימלי, או קיבלו אותם במתנה.
זה גורם לי שמחה רבה, ובעיקר - מייצר אצלינו בבית אנרגיות חדשות של התחדשות וצמיחה.

אם לא יצא לכם להיתקל עדיין, אני ממליצה בחום לקרוא קצת (או קצת יותר, למשל את הספר) של מארי קונדו "סוד הקסם היפני".
אם תחפשו אותה באינטרנט, תמצאו יפנית מוזרה שמקפלת בגדים בצורה קצת מוגזמת, אבל מאחורי הפרקטיקה של הקיפול מסתתרת גישה שבהתחלה חשבתי שהיא טיפשית - והיא ממליצה למיין את כל הפריטים בבית לפי "מה שגורם לך אושר" ומה שלא - החוצה. זה נשמע קצת מוזר (וגם העובדה שגרביים לא אוהבות להיות מגולגלות ולמען כבודן רצוי לקפל אותן...)
אבל תשמעו מאחת שקראה, וגם טרחה לקפל את כל הגרביים שלה (והן עדיין מקופלות, אחרי כמעט שנתיים!) -
אפילו אם תקחו מזה טיפה - זה המון.
אז הספר נמצא, למשל, כאן.
וכדאי לכם גם לצפות (אם עוד לא ראיתם) בסרט "מינימליזם" בנטפליקס.
אין סיכוי שתמצאו אצלי 15 פריטי מלתחה לכל החורף, אבל בהחלט חלק מהרעיונות עושים סדר בעיניים וקל יותר על הנשמה.

אז מה המצב עכשיו?
הבית כבר מתחיל להתרוקן, דברים שלא עוברים איתנו נארזו ונכנסו למחסן בארגזים ממוספרים (ומתועדים בטבלת אקסל, כמובן), ועדיין יש פה כמויות של ציוד ובלגן קבוע, שלא ברור איך נשתלט עליו.
מתי אנחנו עוברים?
בסוכות, שזה ממש לא עוד הרבה זמן.
wish us luck :)

תגובה 1:

  1. ואוו, כל הכבוד!
    ממש התרשמתי....
    אני כבר כמה זמן זוממת על השיטה שלה ועוד לא השתכנעתי לגמרי, אבל נראה לי שעכשיו יש לי את השכנוע הסופי.
    נראה לי אני הולכת לסדר :)

    השבמחק