היום אני תיירת...

לא רע להיות תיירת, האמת.
אני מתארחת אצל מיכל ואודי (וגם הילדים), ולכן קמתי בכיף בבוקר (ביקיצה טבעית אלגנטית לפי השעון של הבית...), ולא מיהרתי לשום מקום.
לפני הצהריים יצאתי לשוח פה בשכונה. הגעתי עד הסופר וביליתי בו חצי שעה לפחות, ובדיוק כשהגעתי לקופה מיכל התקשרה אם בא לי לחזור לארוחת צהרים. זה התאים בדיוק להגיע חזרה לכאן, לאכול (תודה!), ולהשאיר את השקיות כדי לצאת לסיבוב נוסף. הולכים ברחוב, בין החנויות, יש פה המון חנויות יד שניה, והמון חנויות יפות סתם.
קצת יותר מאוחר מיכל הצטרפה אלי לסיור של מקומיים, שזה כידוע הכי שווה, ואז לקחנו טיוב למרכז העיר.
לונדון נמצאת רגע אחרי חגיגות היובל למלכה,

מי אמר חגיגי ולא קיבל?

ורגע לפני האולימפיאדה,

מתרגשים? אנחנו? רק סופרים את השניות...

והיא כולה ממורקת ומצוחצחת ומלאה בדגלי הממלכה המאוחדת.

הארמון? כן, זה ישר עד הסוף...

טיילנו בכיף, חפרנו בכל החנויות, קצת קנינו והרבה קישקשנו.

מיכל ואני מדגמנות זוגיות :)

חזרנו בערב עייפות ומאושרות, ואני מתרגשת לקראת מחר, הנסיעה לקובנטרי והסדנה הזו, שאני מקווה מאוד שתהיה מעניינת ומהנה.
אני הולכת לישון, מרוצה אחרי יום של טיול רגלי, כמו אלו שעושים רק בערים הגדולות, לכאורה רק כמה רחובות אבל בתכל'ס - אתה כל היום על הרגליים...

דרישת שלום מהניכר!