קמנו, בוקר חדש ונוף מהמם נשקף מחלונות האחוזה.
אנחנו בחופש, אז כראוי, לקחנו את הזמן שלנו. אכלנו ארוחת בוקר,
התארגנו ולפני צהריים יצאנו לדרך, שוב בין הרים ובין סלעים...
אחרי נסיעה מפותלת בנופים מדהימים (כמו הגליל רק מרוח ומתוח) הגענו
לכפר שיש בו קצת יותר משלושה בתים, Greve. יצא שהיה שם שוק פשפשים
מהמם, ודוכני אוכל וחגיגה גדולה. הגענו בפסחא, יש חופש והאיטלקים יודעים לנוח.
החלום שלי היה להגיע למקום כזה. חפצים נפלאים, אוירה מהממת והמון
אנשים בשמש חורפית נפלאה, אבל יצא שהיינו עם שבעה ילדים, כל רגע מישהו אחר רעב, או
צמא, או צריך דחוף פיפי (בית קפה אחד, תא שירותים אחד, חצי שעה בתור).
אז לא קניתי כלום וסמכתי על ניצן שתצלם תמונות אוירה. הנה, זה מה שיצא...
משם המשכנו ללוקיישן הבא - San Gimignano – שזו עיירה שבנויה סביב
עיירה עתיקה במיוחד, מוקפת חומה, עם יופי של חנויות ומדרחוב, וקצת פחות ממיליון
אנשים.
אף אחד לא הלך לנו לאיבוד היום, וזה כבר יפה מאוד.
אכלנו את הגלידה הכי טעימה בעולם (תור של 20 דקות, תודה ששאלתם),
טיילנו בין האנשים וראינו קצת חנויות תיירים (אבל יפות), ראינו תיאטרון בובות
שהילדים התמוגגו ממנו, ואכלנו יחד ארוחת ערב (פיצה ופסטה, נו מה).
שעה נסיעה (ועוד 10 דקות למתברברים כי הג'י.פי.אס. יודע בדיוק מתי
הרגע הקריטי שכדאי לקרוס בו) והנה אנחנו חזרה בבית.
שרון אומר שהוא מתחיל להתרגל. גם ליאור העבירה את הבית מדרגת
"דיזסטר" לדרגת "בית יתומים". יש הפשרה ביחסים, אבל מזג האויר
קצת גשום הערב, וכנראה יהיה גם מחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה