מציצים מהחלון והשמש זורחת, אבל נדמה שמעל ההרים הרחוקים גולשים עננים
שנראים כפוטנציאל לגשם זלעפות.
 |
| עננים עם פוטנציאל לא ממומש (ותודה לעדי לנדו על הצילום) |
כרגיל הבוקר מתחיל בעצלתיים, ארוחת בוקר, תצפית על הנוף וזאב וניצן
אפילו יצאו להליכה באחוזה.
 |
| תצפית על הנוף (ותודה לעדי לנדו על הצילום ועל הילדים) |
החלטנו לא להרחיק ולנסוע לפירנצה, ככה שאם יהיה גשום נוכל פשוט להיכנס
למוזיאון ולנצל את הזמן.
בפועל, השמש חייכה כל היום וטיילנו במרכז העתיק של העיר.
לדעתי מבחינת מרחק עשינו מעט מאוד – אבל בסוף היום לכולנו כאבו
הרגליים...
גם היום, אתגר החניה היה משמעותי אבל צלחנו אותו, מצאנו חניון קרוב
למרכז למרות ההטעיות המכוונות של ה wase. לא נותר לנו אלא לקוות שלא נכנסנו בטעות לאזור האסור - קראתי באינטרנט שאנשים קיבלו דו"חות בדואר אחרי חודשים...
משם הלכנו ברגל דרך שווקים ורחובות הומי אדם עד הדומו, שהוא כל כך
עמוס בפרטים ובאנשים – שאין אלא לעמוד מולו ולהתפעל. למרות המלצות שקיבלנו לא
טיפסנו למעלה – בטח שלא בהרכב המשפחתי הקיים...
משם טיילנו במדרחוב, בקצב איטי כל כך –
יש לנו כאן שבעה ילדים – וכאמור בכל רגע נתון מישהו צריך פיפי או רעב
או צמא או רוצה להיכנס לאיזו חנות...
בתכל'ס לא הגענו רחוק, וההליכה המכוונת היחידה שלנו היתה לחנות צעצועים שעליה קראתי במדריך של שיחור, שמבחוץ נראית תמימה, אבל בפנים, אלוהים
אדירים – איזו חנות!
ואגב המדריך של שיחור - הנה משהו שקרה לי ממש במקרה - כשעשיתי חבילת גלישה באורנג' (נסענו רק עם חבילת גלישה של ג'יגה, בלי חבילת טלפונים) קיבלתי במתנה אפליקציה של שיחור להורדה לסמארטפון. חשבתי שאין לי מה להפסיד והורדתי אותה, אתה בוחר לאיזו עיר אתה מעוניין - והופ, זה אצלך בטלפון. האפליקציה הזו התבררה בסופו של דבר כמשהו מעולה ממש - כשאתה שם בשטח יש מפה, וכיווני הליכה, והמלצות מחולקות לפי נושאים. בקיצור - הפעם קיבלתי מתנה שווה. אני ממליצה בחום, למרות שאין לי מושג כמה זה עולה בלי מתנה מאורנג'...
רצינו עוד להגיע לגשר העתיק אבל לכולם כבר כאבו
הרגליים וידענו שיש לנו עוד סופר לעצור בו בדרך (לפני שנתחיל לאכול את חברי
המשלחת, כמו שזאב אומר), אז חזרנו לאוטו ויצאנו לדרך.
בסופר לא היינו לבד, בלשון המעטה, היו פה יומיים חג וכולם כנראה חיסלו
את כל המלאי במקרר.
המון אנשים ועוד אנחנו עם הילדים המתרוצצים שלנו – אפילו במצב הזה
הצלחנו למשוך תשומת לב.
טוב, כעת המקרר מלא, הילדים אכלו (נזכרנו בערב ששכחנו להאכיל את
הקטנים. יצחק קדמן על טיסה בדרך לכאן...) וכולם כבר ישנים.
כמעט ולא הצלחנו להתחבר לאינטרנט היום (בעיות התקשורת גורמות לכולנו
כולל הילדים לעצבים רופפים. מכורים שכמונו), אז אין לנו מושג מה מתכנן עבורנו מזג
האוויר מחר, אבל אולי ניסע לכיוון פיזה. מה כבר יכול להיות...
ובינתיים, נתקלתי באיור הזה, שמדגים בדיוק את מה שעובר עלינו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה