יום 19 – גראנדה אמריקנו

17.10.2011

עוד יום בלי אינטרנט. גם הפוסט הזה יעלה באיחור. סליחה.

קמנו בבוקר לאגם מקסים באמצע המדבר. הציפורים כאן משמיעות קול משונה מאוד, מין ציוץ לא מוכר, ועם זה פקחנו עיניים בבוקר.

ארוחת בוקר משותפת, הילדים שיחקו קצת ליד המים ואספו צדפים, ונסעו בקורקינטים, וניסו לדוג עם החכה המגניבה שבמקום קרס יש לה מצלמה, ואפשר לראות אם הדגים באים לאכול. למרות ששמרנו חתיכות קטנות של נקניקיות מארוחת הערב של אתמול, אף אחד לא בא. אולי אין פה בכלל דגים.

הסידור של הקארוון בבוקר לקראת נסיעה הוא קפדני מאוד, אבל יש בזה משהו נחמד כי לא נהיה בלאגן. כל הזמן מסדרים.

בכל אופן יצאנו לדרך, עצירה לדלק וקפה, ויאללה. לכביש.

היום אמורים לנסוע עד הגרנד קניון, נשארו "רק" 200 מייל.

נסענו ברצף ובקצב טוב, עד שהגענו לעיירה סליגמן, שכל גדולתה היא בזה שהיא נמצאת על כביש 66 ההיסטורי, שחצה בעבר את ארצות הברית. היום כמובן נוסעים רוב הדרך בכבישים אחרים, אבליש מקומות שהזמן קפא בהם, ושם הכביש הישן הזה הוא גאוות העיירה. זה מה שמצאנו שם. חנויות מזכרות של כביש 66, אמריקה של שנות ה- 50 והסרט "מכוניות" של דיסני, שמבוסס על כל ההיסטריה ההיסטורית הזו. מה שמצחיק הוא שבזמן הנסיעה שרון צפה בדיוק בסרט הזה, ובזמן שספידי נסע על כביש 66, גם אנחנו עצרנו שם להפסקת צהרים.צילמנו כמה תמונות מצחיקות, ועצרנו לצהרים ב road kill café.

המוטו של המסעדה – you kill it – we grill it.

התפריט כולו מבוסס על שמות של חיות שמתו מיתה משונה, והמסעדה מלאה פוחלצים של חיות שניצודו או נמצאו בשולי הדרך, במצב לא משהו.

כל זה גרם לליאור, שבאמת שונאת חיות מתות (לא מבושלות) להתבאס עד מאוד, ולאבד את התיאבון. האוכל, בכל אופן היה טעים.

המשכנו לנסוע – מה שנראה כמו עוד פחות משעה על המפה לקח כמובן שעתיים, ואז הגענו לקמפינג, אפילו באור יום.  

סירבנו לצאת לעוד סיבוב, שגורר אחריו עוד ישיבה בקראוון, והעברנו את הערב ביצירה ובילוי משותף. אני חושבת שהיינו צריכים את זה. נחמד ככה.

אם חשבתי אתמול שראינו הרבה כוכבים – מה שהולך מעל הגרנד קניון בלילה זה מחזה שלא ראיתי מעולם. שביל החלב הוא מראה מדהים, ובכלל, הכוכבים מדהימים.

מחר – מטיילים ברגל. אני מקווה שנוכל לעשות את זה עם השאטל של הפארק, ולא נצטרך להזיז את הטנק בשביל זה.

מקווה למצוא מחר איזה בית קפה ולהעלות ממנו את הפוסטים. בינתיים הולכת לישון ומקווה שאין משהו מסעיר בחדשות. מקווה שאהיה מחוברת לציוויליזציה כשגלעד יחזור. אני חושבת על זה כל הזמן.

סיכום יום 19 – חם ביום, קר בלילה (מדבר, לא?)

יום 13 – יום עם המון תמונות...

10.10.2011

היום לראשונה, נדמה לי שאכתוב על פי התמונות, ולא להיפך.

נסענו בבוקר ליוסימיטי. מהעיירה שבה אנו ישנים מדובר בנסיעה קצרה (ביחידות מידה אמריקאיות, כמובן. קצרה זה חצי שעה או ארבעים דקות).

התחלנו מהחלק הדרומי של הפארק – חורשת מריפוזה. מצחיק שקוראים לזה חורשה. עצי ענק, גם הקטנים נראים לנו גדולים נורא, ואז מגיעים לעצי הסקויה. העץ של אוואטר זה כאן.

מזג האויר סגרירי אמנם, אבל נעים מאוד לטייל, ואנחנו יוצאים למסלול קצר, לראות כמה עצים מקרוב.  מטיילים על השביל. הכל כל כך נקי ומסודר, תענוג אמיתי. פה ושם פוגשים משפחה או שתיים שמדברות עברית, ומנצלים את האחווה והגאווה הלאומית לצילומים הדדיים – אנחנו אותם והם אותנו.

אנחנו מגיעים עד לעץ החלול שדרכו אפשר לעבור, מתלהבים ומצטלמים כנדרש, ומתחילים לחזור. זה פארק ענק ויש עוד המון להספיק.

יוצאים בנסיעה לעבר עמק יוסימיטי. הנסיעה לא קלה, הילדים לא מרגישים טוב ומעין בוכה חצי מהדרך. נוסעים בנופים מהממים, ואז נכנסים לאיזו מנהרה וביציאה ממנה – אין מילים. סלעי הענק, מפלי המים, העצים. עומדים משתאים מול העוצמה, וגם הילדים שלא הרגישו טוב כל הדרך ובכלל לא רצו לצאת מהאוטו נשברים ויוצאים להצטלם.

BlogThis!

יום 12 - יום ללא תמונות

9.10.2011

טוב, אז מה שקרה זה שהחלטנו התחיל את הבוקר בחנות של old navy שראינו אתמול מהחשמלית.
ארזנו הכל, אכלנו לחמניות עם שוקולד (אני אכלתי יוגורט, אם זה מעניין מישהו), ושמנו את המזוודות בשמירה של המלון.
אחר כך הלכנו ברגל לכיוון רחוב market, בתמימות.

זה ממש קרוב, שלושה בלוקים ואנחנו שם. החנות ענקית. שלוש קומות. הבנות ואני פושטות על הקומה הראשונה, ושולחות את זאב והקטנים לקומה השלישית, לשבת. יש שם כורסאות.
כל זה היה ב 10:20 בערך.
אחרי שסיימתי, עשיתי סיבוב עם שרון, ואז עם מעין, ואז שלחתי את זאב לעשות סיבוב בקומת הגברים.
אני חושבת שסיימנו שם בסביבות 13:00.
יצאנו ושרון ראה חנות של אדידס.
נכנסנו אליה, ואז גילינו שבעצם היא כניסה לקניון. מדהים. החלטנו לאכול לפני הנסיעה.
יורדים למטה, ל- food court, יש שם מדרגות נעות לוליניות. הילדים באקסטזה, הבנות בטירוף.
אוכלים צהריים, ובדרך עוד מבקרים כמה ביקורי נימוסין בחנויות מזדמנות.
ניצן מגשימה עוד חלום וקונה לק זוהר בחושך.
ליאור מגשימה עוד חלום וקונה מגפי uggs.

די. חייבים ללכת.
כולם שבעי רצון.

יוצאים לדרך בשעה 15:30.
התנועה סבירה לגמרי ויוצאים מהעיר, לכיוון מזרח.
נוסעים על ה- high way קרוב לשעתיים, ועושים הפסקה קצרה, ואז ממשיכים.

תשמעו. קוראים לכביש הזה כביש 49. בחלקו אתה מרגיש שאתה במדבר, בפאתי באר שבע (מקווה שאני לא פוגעת בחברי הבארשבעים, משהו בצבעים של הדרך והשממה שמסביב עוררה בנו זכרונות).
אחר כך זה נראה כמו העליה לבית אורן. כביש מסלול אחד לכל כיוון, מטפס בין ההרים. אפילו הצמחיה דומה. ככל שנוסעים יותר - הכביש נראה שומם יותר. מדהים לגלות מדי פעם שגרים כאן אנשים. מתחיל להחשיך, כמובן שמכשירי הניווט הלוויני למינהם לא מתפקדים, ונדמה לנו שאנחנו מתקרבים לקצה העולם.
מה שמוזר, זה שיש פה די הרבה מכוניות. בגדול אנחנו מפריעים לתנועה, כי אנחנו נוסעים כנראה לאט מדי עבור המקומיים.
נוסעים עוד יותר משעה בכביש המוזר הזה. בטוחים שבסופו לא מחכה כלום. ואז, בדיוק בחיבור לכביש 41 - קורה הלא יאומן. מגיעים. ויש כאן ממש עיר קטנה, עם חנויות, ומסעדות, וסופר, ובתי קפה. מי היה מאמין, אחרי שכל מה שראינו קרוב לשעתיים זו פרה מזדמנת. כנראה שהאנשים בכל זאת נוסעים לאנשהו.

מגיעים למלון קרוב ל 20:00, אני מעלה את המזוודות, החדר גדול ומרווח.
זאב ואני מחליטים ללכת לסופר להביא קצת אוכל אחרת נמצא את עצמינו שוב מחר עם ארוחת בוקר של 60 דולר. חשבנו שבטח יש פה איזה מכולת.
הלכתי לשאול בלובי, והוא אמר "בטח, ברמזור השני תפנו ימינה, הסופר שם". תבינו, אפילו בטבעון יש רק רמזור אחד. כבר התפעלנו.

השארנו את הילדים המורעבים במלון ויצאנו לחפש משהו לאכול.

טוב, אולי זה לא היה ברור, אבל פה זה אמריקה. מגיעים לסופר - ענק!! יש הכל, וכל כך הרבה. כנראה שכחנו מה זה קניות :)
קנינו ארוחות למיקרוגל (בחדר במלון יש מיקרוגל!), ולחם, וגבינה, ויוגורטים, ואפילו גלידה!
התעכבנו כנראה קצת יותר מדי כי ראיתי שהילדים כבר שיחררו הודעת קיטור לפייסבוק, אבל בסופו של דבר חזרנו למלון עם שקיות ואוכל גם למחר.

מחר יוצאים על הבוקר לפארק יוסימיטי. נראה קצת מה זה טבע. ליאור מפחדת מהדובים. נקווה שיעבור בשלום.
אמנם היום אין תמונות, אבל אני בטוחה שמחר יהיה פיצוי...

סיכום יום 12 - כשמודדים נסיעה במיילים זה כאילו מעט - אבל זה לא...