בפעם
האחרונה שהיינו במפלי הניאגרה, היה קור של מינוס ארבע מעלות. זה היה בשנת 2003,
וטיפות הרסס הקפואות טסו לנו אל הפנים כמו סיכות חדות.
היום היה
יום נעים, 15 מעלות, ולכן העפנו את הילדים מהמיטות בבוקר, ויאללה, נוסעים.
התחזית
כאן היא משהו ששווה לדבר עליו, ולכן יש כאן ערוץ טלויזיה שלם שכל עיניינו הוא מזג
האוויר. כל היום חזאים ומפות מטאורולוגיות, והשורה התחתונה היא – היום יהיה מעונן
חלקית, וכנראה ירד גשם רק בערב. ואם לא – אז טעינו (ככה אמר החזאי, בחיי, בשביל זה
משלמים לו משכורת!)
בכל
אופן, יצאנו ונסענו לשם, זה עניין של שעה וחצי עד שעתיים, ממש קטן עלינו, שועלי
כבישים שכמונו.
הגענו –
מפלי הניארגה הם ללא ספק אחד המקומות היפים בעולם – ובכל מקרה – אחד האהובים עלי.
השלמנו ביקור
בחורף ובסתיו. חסרות לי עוד שתי עונות J
משם
נסענו לניאגרה און-דה-לייק.
אם יש
מקום על גבי הגלובוס שהייתי רוצה לגור בו – זה כאן, זה בעיני ממש מקום קסום, וכל
פעם שאני מגיעה לפה אני נזכרת למה. היום חנינו ממש ליד המשרד תיווך, אבל לא היה לי
נעים ללכת לקרוא מודעות אז צילמתי את החלון, אולי אקרא בזום דיגיטלי...
שתינו
קפה בבית הקפה של ג'ורג' ברנרד שואו, ומיכיוון שבשלב הזה כבר ירד גשם – נסענו הביתה,
שוב נסיעה גשומה, ונזכרנו איך בחזרה הקודמת שלנו נתחילה סופת שלגים באמצע הדרך וכל
האוטוסטראדה נעלמה פתאום מתחת למעטה לבן...
חזרנו
לארוחת ערב ביתית, ושרון ומעין חזרו למשחקים האינסופיים שלהם במרתף, הם הקימו פה
שדה תעופה, והפכו את ההליכון החשמלי למסוע בידוק למזוודות. ככה זה כששואבים השראה
מהחיים האמיתיים.
מחר
החזאי אמר גשם, ואם לא אז הוא טועה, ובכל מקרה, כנראה שננצל יום גשום למרכז קניות
כלשהו. אוי.
סיכום
יום 28 – מוזר לראות חדשות בעברית. יש פה ערוץ שמשדר בשמונה בערב את החדשות עם דני
קושמרו מכמה שעות קודם. מתי יונית חוזרת?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה