5.10.2011
בגדול,
עדיף לא לתכנן. ממילא מה שתכננת לא יוצא לפועל J
בבוקר,
בהתייעצות עם המארחים שלנו, הוחלט לשלוח את זאב שוב למרפאה, הפעם לרופא אמיתי.
מכיוון שהרופא נמצא 2 מייל מכאן, ממש ליד גן החיות, החלטנו בהחלטה של הרגע להתפצל,
ובמקום לחכות לו בבית, אני אלך עם הילדים לגן החיות להעביר לפחות חלק מהבוקר,
ואחרי שיסיים ניסע ל mall.
מה שקרה
בפועל זה שאנחנו הלכנו לגן החיות, והוא הלך לשבת בתור אצל הרופא. ועוד לשבת. ועוד
לשבת. התור מחולק לכמה חלקים, וכל פעם אתה מתקדם שלב. פעם אחת ממלא טופס ממוחשב,
פעם אחת משלם, פעם אחת אתה אצל האחות ומודדים לחץ דם וכו', ובסוף מגיע הרופא.
בגדול, הוא בדק אותו ואמר שאין מה לעשות כרגע אלא להרגיע את הסימפטומים, ונתן לו
תרופות במרשם, משהו אחר ממשככי הכאבים שלקח עד כה.
הוא אמר
שכשנחזור לארץ הוא חייב ללכת לאורטופד ולמעקב, ולטיפול יסודי בבעיה, אבל בינתיים –
שייקח את התרופות. אחרי שזאב סיים אצלו, כבר היה משהו כמו 11 בבוקר, ואז הוא הלך
לבית המרקחת לקחת את התרופות. זה תור חדש, אתה נותן את המרשם ואז אומרים לך לחזור
אחרי 20 דקות. בתכל'ס, הוא סיים את כל העניינים הרפואיים שלו רק לקראת 12.
בינתיים,
ביקום מקביל, אני והילדים טיילנו בגן החיות. מה שהתחיל כמילוי זמן בינתיים, הפך לבילוי
יומי מלא ונפלא. הלכנו בגן החיות, שהוא, אני חייבת לציין, ידידותי ומרתק עד מאד.
הכל מלא עוד ועוד דברים לגלות, פינות של מידע והפעלה לילדים, חיות מרתקות ובלתי
מוכרות לכולנו, ובכלל כשיש מזג אוויר מושלם, הכל מושלם.
כל פעם
חשבתי שתכף ימאס לנו ונעבור לבילוי הבא, אבל היה ממש כיף, ולא רצינו ללכת.
בסוף גן
החיות יש חווה עם חיות משק, שאפשר ללטף ולהריח מקרוב (מעין: "מי רוצה לגור
במקום כל כך מסריח?!"), ולידה יש גינת פיצה. גינת תבלינים ובה מגדלים את כל
מה שצריך כדי להכין פיצה, ולידה – פיצה ענקית שהיא בעצם מגרש משחקים, או ג'ימבורי
ענק, שבו העגבנייה, הגבינה, הפטריות והזיתים הם מגרש המשחקים. העברנו שם המון זמן,
הקטנים לא היו מוכנים לעזוב.
אכלנו
משהו לצהריים (היום בתפריט – בוריטוס, ואני סלט עם בשר), ואז צעדנו לבית החלומות
בחזרה.
הגענו
בסביבות חמש, מרגישים שמיצינו את היום הזה עד תום. אז זהו, שלא. הילדים מיד החליפו
לבגד ים וקפצו לבריכה. היא מחוממת, ונהדרת באופן כללי. בקושי שלפתי אותם משם ב
19:00 לארוחת ערב.
שוב,
ארוחת ערב ביתית נהדרת, היום בתפריט חלבי – דג סלמון מעולה (זאב אכל לחמניה עם
חומוס J), ולקינוח – מסיבת גלידות.
הילדים חגגו פה, אין מה להגיד.
הערב נמשך
בנעימים עד שמעין קרסה פה על הספה בסלון. השאר עוד מסתובבים פה ושם. מאיפה הם
שואבים כוחות אין לי מושג.
זאב לקח
את התרופות, והוא מרגיש הרבה יותר טוב. אני חושבת שמחר בבוקר אחרי עוד מנה הוא
יחזור לעצמו, ומחר אין ויתורים, הולכים לראות את המונומטים של וושינגטון כי בששי
בבוקר אנחנו כבר עפים מפה, לעבר החוף המערבי.
סיכום יום 8 - מה עוד ילדים צריכים? גן חיות, אוכל טוב, בריכה וחברים.
גן חיות זה המקום הכי כיפי ללכת אליו עם ילדים וגם לבד. אני עשיתי מ נוי לספארי מרוב שהילדים נהנים שם. הם כמובן במיוחד אוהבים את הקופים אחרי שהקראתי להם את הסיפורים של קופיקו.
השבמחק