רשימת משימות ליום 27.10.2011:
1. לקום מאוחר
2. לאכול ארוחת בוקר מפנקת
3. להעיר את הילדים ולחטוף פרצופים מכולם
4. לנסוע ל down town Toronto ולהצליח למצוא שם חניה
5. לפגוש בן-דוד (נשיקות, חיבוקים :))
6. תחפושות לתינוקות של אחותי ב the children's place (אחותי - היה מבצע, עלו רק 3$ לתחפושת!!)
7. לגו חיזר תלת רגל לאחין הכי כתום בעולם (או לפחות ביבשת הזו...)
8. ללכת ברחובות ולקפוא מקור (3 מעלות + רוח)
9. ללכת ב path ולהתבשל, וגם קצת ללכת לאיבוד
10. לעבור במכונות בידוק של ה CN TOWER
11. לעלות 140 קומות במעלית בתוך דקה וחצי, ולהיות על פסגת העולם
12. להעיז לקפוץ על רצפת הזכוכית
13. לחזור בשעה חמש בכיוון ההפוך מנחיל האדם שסיים כרגע לעבוד והולך לכיוון הרכבת
14. להשוות את העומס בכבישים של טורונטו לעומס בלוס אנג'לס (בקטנה, באמת)
15. ארוחת ערב מצויינת, וארבעה ילדים שישנו בדרך באוטו ועכשיו לא עייפים בכלל
16. 12 וחצי בלילה. שרון לא נרדם, אני כותבת פוסט.
כל המשימות הושלמו בהצלחה,
אני עייפה (לא ישנתי באוטו).
אני חושבת שהיום עברנו את הנקודה שבה נמאס הטיול ורוצים לחזור הביתה. אני מרגישה את זה על עצמי, אני מרגישה את זה על הילדים במיוחד.
לזאב ולי יש כמה החלטות לקראת החזרה לשגרה,
בטח כשאגיע הביתה אקדיש לזה פוסט נפרד.
אני כרגע מתלבטת בקשר לאלבום הטיול. אלבום תמונות רגיל או יומן מסע הכולל את כל הטקסטים מהבלוג עם תמונות? הצביעו והשפיעו!
סיכום יום 30 - אני אוהבת את טורונטו. אם רק מישהו היה מדליק בחוץ את החימום...
1. לקום מאוחר
2. לאכול ארוחת בוקר מפנקת
3. להעיר את הילדים ולחטוף פרצופים מכולם
4. לנסוע ל down town Toronto ולהצליח למצוא שם חניה
5. לפגוש בן-דוד (נשיקות, חיבוקים :))
6. תחפושות לתינוקות של אחותי ב the children's place (אחותי - היה מבצע, עלו רק 3$ לתחפושת!!)
7. לגו חיזר תלת רגל לאחין הכי כתום בעולם (או לפחות ביבשת הזו...)
8. ללכת ברחובות ולקפוא מקור (3 מעלות + רוח)
9. ללכת ב path ולהתבשל, וגם קצת ללכת לאיבוד
10. לעבור במכונות בידוק של ה CN TOWER
11. לעלות 140 קומות במעלית בתוך דקה וחצי, ולהיות על פסגת העולם
12. להעיז לקפוץ על רצפת הזכוכית
13. לחזור בשעה חמש בכיוון ההפוך מנחיל האדם שסיים כרגע לעבוד והולך לכיוון הרכבת
14. להשוות את העומס בכבישים של טורונטו לעומס בלוס אנג'לס (בקטנה, באמת)
15. ארוחת ערב מצויינת, וארבעה ילדים שישנו בדרך באוטו ועכשיו לא עייפים בכלל
16. 12 וחצי בלילה. שרון לא נרדם, אני כותבת פוסט.
כל המשימות הושלמו בהצלחה,
אני עייפה (לא ישנתי באוטו).
אני חושבת שהיום עברנו את הנקודה שבה נמאס הטיול ורוצים לחזור הביתה. אני מרגישה את זה על עצמי, אני מרגישה את זה על הילדים במיוחד.
לזאב ולי יש כמה החלטות לקראת החזרה לשגרה,
בטח כשאגיע הביתה אקדיש לזה פוסט נפרד.
אני כרגע מתלבטת בקשר לאלבום הטיול. אלבום תמונות רגיל או יומן מסע הכולל את כל הטקסטים מהבלוג עם תמונות? הצביעו והשפיעו!
סיכום יום 30 - אני אוהבת את טורונטו. אם רק מישהו היה מדליק בחוץ את החימום...
מצביע - מסע הכולל את כל הטקסטים מהבלוג עם תמונות.
השבמחקבטח עם הפוסטים! למרות שתמונה שווה אלף מלים (טוב, תלוי מי צילם - ומי כתב...) ולמרות שנדמה לנו תמיד שנזכור הכל - מהר מאוד הפרטים - שהם מה שעושה את העניין - דוהים, מתאדים, נשכחים. עם הפוסטים לגמרי!
השבמחקלטעמי, אחרי כמה טיולים שלא תועדו כמו שצריך (ואחרי בודדים שתועדו לפרטים), רק יומן מסע ובוודאי כזה שכולל את הפוסטים (מן הסתם לא חובה שאת כולם, אבל אני בעד כמה שיותר)... מניסיון, מעבר לעובדה שזו מזכרת מופלאה, כמו שכתבה wintam, הפרטים הקטנים נשכחים עם הזמן ויומן מסע זו דרך מעולה לשמר אותם.
השבמחקאני ממש מקנאה על כתיבת יומן מסע כל כך מפורט ומוצלח בבלוג וממליצה בחום להוסיף את כל הפוסטים והחוויות המיידיות לאלבום. אח״כ אמנם לא שוכחים אבל הפרטים הקטנים, הטובים והמעצבנים נשכחים לגמריי.
השבמחקתודה ששיתפת בחווית הטיול שלכם, היה כלכך כייף לקרוא.